סע"ש 43805-06-13.04 ינואר 2015

1.זוהי בקשת התובע כי הנתבעת תמציא לעיונו את המסמכים שצוינו מטעמו בפרוטוקול הדיון מיום 8.5.14.

לטענת התובע המסמכים שנזכרו בבבקשתו וכפי שצוין בפרוטוקול מאותו דיון נדרשים לו כדי להוכיח את טענתו בדבר ביצוע עבודה עבור הנתבעים במהלך חודש 3/12, ובדבר מועד פיטוריו.

2.המחלוקות בהליך זה נוגעות בין השאר לשאלת מועד פיטוריו של התובע ונסיבות פיטוריו, וזכאות התובע לשכר עבור חודש 3/12 ובגין עבודה שבוצעה על-ידו לאחר מועד פיטוריו, ובהתחשב בטענת הנתבעת 1 כי התובע כלל לא עבד בשירותה במהלך חודש 3/12.

3.הנתבעים בתגובתם מהתאריכים 10.7.14 ו- 14.12.14 מציינים כי מרבית החומר המבוקש הוא חסוי בהיותו חומר פנימי השייך לנתבעים הנוגע להנהלת החשבונות של הנתבעת 1. עוד צוין בתגובה כי אין בידי הנתבעים גישה לתוכנת תרשיש שעליה נמצא חלק מהחומר המבוקש, וכי חלק מהמסמכים אותם הסכימו לגלות – צורפו לתגובתם מיום 1.7.14.

4.תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, קובעת כי "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין, אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

נקודת המוצא להליך של גילוי ועיון במסמכים היא גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המסמכים הרלוונטיים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. נקודת מוצא זו נובעת מהמטרה העיקרית של ההליך המשפטי לעשיית צדק המושתת על חשיפת האמת.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אתייחס למסמכים המבוקשים אחד לאחד:

א.ראשית אתייחס לבקשת התובע לקבל גישה לתוכנת תרשיש של הנהלת החשבונות של הנתבעת 1. הנתבעים טענו כי ביום 17.5.14 נפגשו הצדדים במשרדי הנתבעת אך בשל "בעיות מיחשוב" לא הצליחו לזכות בגישה לתוכנה ולהפיק ממנה מסמכים. בהתחשב בהיקף המחלוקות בהליך זה אין הצדקה לחייב את הנתבעים לפתור בעיה מיחשובית לצורך קבלת גישה לקבצים שבתוכנת תרשיש, מה גם שכפי שיפורט להלן- לתובע תתאפשר גישה למסמכים מודפסים שיכולים כשלעצמם לסייע לתובע להוכיח את טענתו כי ביצע עבודה בפועל עבור הנתבעים לחר חודש 2/12. המסמכים המודפסים הם אמצעי חלופי מידתי להגשת תכלית הגילוי.

להשלמת התמונה לעניין הגישה לתוכנה תרשיש – אני מחייבת את הנתבעים להגיש תצהיר משלים מטעמם, תוך 14 ימים, בדבר עצם יכולת הגישה של הנתבעים או מטעמם לתוכנת תרשיש ולחומר האצור בה הרלוונטי עד לשנת 2013 ועד בכלל.

ב.לעניין טענת החיסיון שהועלתה מטעם הנתבעים בתגובתם מיום 1.7.14 – הנתבעים טענו כי "חלק מהמסמכים הינם חסויים... בהיותם חומר פנימי ששייך לנתבעים בלבד".

מעבר להעלאת הטענה הכללית בדבר חיסיון המסמכים – לא פרטו הנתבעים את הבסיס המשפטי לטענת החיסיון. בהתחשב בטענה כללית זו, אין מקום לחסום באופן גורף את התובע מלקבל לידיו מסמכים הנוגעים לביצוע עבודתו ושהינם רלוונטים לשאלות שבמחלוקת. האיזון הנכון בין זכותו של התובע לקבל לידיו העתק מהמסמכים שיכולים לסייע בהוכחת תביעתו, לבין הפגיעה בפרטיותה של הנתבעת 1 וחשיפת נתונים פיננסים אודותיה - יימצא בהתחייבות מטעם התובע שלא לעשות שימוש במסמכים שיועברו לעיונו אלא לצורך הליך זה.