סע"ש 43674-09-14.12

1. ביום 17.9.2014 הגישה המבקשת כנגד המשיבה "צו למניעת פיטורים" (להלן: הבקשה).

2. בהחלטה מאותו היום נקבע, בין היתר, שעל המשיבה להגיב לבקשה וכי דיון במעמד הצדדים יישמע ביום 2.10.2014.

3. בערבו של הדיון ולאחר שהמשיבה הגיבה לבקשה לגופה, הגישה המבקשת בקשה בה עתרה לאפשר לה לחזור מהבקשה, ללא חיוב בהוצאות. זאת מן הטעם "שאין לי את כוחות הנפש לעמוד במשפט על כל הכרוך בכך....אני אישה בת 62. מצבי הכלכלי גרוע ביותר...". בנסיבות אלה בוטלה הישיבה וניתנה למשיבה האפשרות להגיב לדברים.

4. בתגובה הודיעה המשיבה כי היא מבקשת לחייב את המבקשת בהוצאות שישקפו את הטרחה והוצאות השווא שנגרמו לה מהדרך שבה ניהלה המבקשת את ההליך. לטענת המשיבה היא עמותה שכל אמצעיה מוקדשים להוראת ילדים ממשפחות מעוטות יכולת, כך שכל הוצאה נוספת גורעת מהאפשרות לסייע לאותם ילדים.

5. המבקשת מצדה הבהירה, בשלוש הודעות נפרדות (מן הימים 28.10.2014; 6.11.2014 ו – 11.11.2014), כי בקשתה לא הייתה בקשת סרק. בראשית הדרך היא האמינה כי תושב לעבודתה במשיבה, אולם תקוותה זו נגוזה כשקיבלה לידיה את תשובת המשיבה לבקשה לסעד זמני. או אז ביקשה למחוק את הבקשה.

לטענת המבקשת אין להשית עליה הוצאות, בין היתר, מהטעם שלא נפל פגם בהתנהלותה בהליך ומשלא התקיים דיון בבקשה ובכך נחסכו הוצאות נוספות. המבקשת מזכירה כי אין לה תעסוקה וכי לנוכח גילה ונסיבות פיטוריה ספק אם יעלה בידה למצוא עבודה בשכונת מגוריה ומבקשת כי גם עניינים אלו יובאו בחשבון.

6. לאחר עיון בכלל החומר שהונח בפניי ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה.

אמנם צודקת המשיבה בטענתה כי מגיש בקשה לסעד זמני צריך להביא בין כלל שיקוליו את האפשרות כי אם יחזור בו מבקשתו או שהבקשה תדחה הוא עשוי להיות מחויב בהוצאות הצד שכנגד. כך הדעת הנותנת כי למשיבה אכן נגרמו הוצאות ואף הוצאות מיותרות עקב הצורך להשיב לבקשה בסד זמנים קצר.

עם זאת בפסיקת הוצאות יש להביא בחשבון את כלל נסיבות העניין, ובתוך כך גם את התנהלות הצדדים בהליך. אין לכחד כי הבקשה הוגשה לאחר כניסת פיטורי המבקשת לתוקפם. עם זאת המבקשת משכה את הבקשה לסעד זמני בטרם התקיים דיון בבקשה ובכך נחסכו משאבים נוספים, לרבות אלה של מערכת המשפט. לעומת זאת בראשית הדרך ועל פי העולה מהודעות המבקשת סירבה המשיבה לקבל מידי המבקשת את הבקשה לסעד זמני כמו גם את החלטת בית הדין, ובכך הציבה מכשול מיותר לפני בירור הבקשה וגרמה לבזבוז זמן שיפוטי יקר מנשוא.

כללו של דבר, בשים לב למכלול השיקולים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את המבקשת לשאת בהוצאות המשיבה ובשכר טרחת בא כוחה בסכום מופחת של 500 ₪, אשר ישולם עד ליום 12.1.2015. לא ישולם הסכום במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ממועד מתן החלטה זו ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשע"ה, (12 נובמבר 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: