סע"ש 42072-07-14

 זוהי תביעה לתשלום זכויות סוציאליות בגין תקופת עבודתו של התובע בנתבעת לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות סוציאליות ופיצויים מכוח חוק הודעה לעובד ומכוח חוק הגנת השכר.

רקע עובדתי

1.הנתבעת עוסקת בהובלת בטון ומעסיקה נהגים בהובלת בטון.

2.התובע הועסק על ידי החברה כנהג מערבל בטון בשתי תקופות עבודה אשר סיומן בחודש יוני 2014. במסגרת עבודתו הוביל התובע בטון ממפעל "רדימיקס" לאתרי בנייה שונים.

המחלוקת

3.הצדדים חלוקים באשר לחלוּת צווי ההרחבה בענף ההובלה ובענף הבניה על יחסי העבודה ביניהם. כמו כן קיימת מחלוקת באשר לתקופת העסקת התובע ובאשר לנסיבות סיום העסקתו וזכאותו לפיצויי פיטורים. בנוסף לטענת התובע הוא זכאי לפיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודתו, לפיצוי מכוח חוק הגנת השכר בגין הנפקת תלושי שכר חסרים ולפיצוי בגין העובדה שלא קוים שימוע בעניינו. התובע אף טוען כי הוא זכאי ליתרת הפרשות סוציאליות ששולמו בחסר ולהפרשות לקרן השתלמות.

הנתבעת מנגד טוענת כי כל זכויותיו של התובע שולמו במלואן.

דיון והכרעה

תקופת העבודה

4.בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן טען התובע כי עבד בנתבעת מחודש 3/12 ועד לחודש 6/14. רק במסגרת עדותו ולאחר שהוגש כתב ההגנה ובמסגרתו נטען כי התובע עבד בנתבעת בשתי תקופות עבודה נפרדות, התקופה הראשונה: בחודשים 4-11/2012 והתקופה השנייה: מחודש 6/13 ועד חודש 6/14 – תיקן התובע גרסתו ואישר כי עבד בשתי תקופות עבודה אם כי לגרסתו תקופת עבודתו הראשונה הסתיימה בחודש דצמבר 2012 ובין שתי תקופות העבודה הייתה הפסקה בת פחות מחצי שנה (ראה עדות התובע בעמ' 6 לפרוט' ש' 7 – 20).

5.נטל הראיה על התובע להוכיח תקופת עבודתו ושיעור שכרו (ראה: דב"ע נד/3-23 חיים פרינץ נ' נתי גפן ואח', כרך כו', עמ' 552).

מעיון בתלושי השכר של התובע שקיבל מהנתבעת, עולה כי התובע החל עבודתו ב-1.3.12.