סע"ש 41701-12-15

התובע (להלן גם: "העובד"), הגיש תביעה בחודש דצמבר של שנת 2015, כנגד מעסיקו משרד התחבורה, הוא נתבע מס' 1 (להלן גם: "המעסיק" או "משרד התחבורה"), בקשר להתנכלויות שהתנכל לו לדבריו הממונה עליו הוא נתבע מס' 2 (להלן גם: "הממונה").

התובענה שהוגשה לביה"ד, כוללת בחובה גם עתירה לסעדים לפי חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר או במינהל תקין) התשנ"ז – 1997 (להלן גם: "חוק ההגנה").

הנתבעים גורסים, כי ככל שהתובענה בהליך זה מסתמכת על סעד הנובע מחוק ההגנה, יש למחקו על הסף, משום שעילתו התיישנה.

הנתבעים מפנים לסעיף 5 לחוק ההגנה, הקובע לאמור:

"לא יזקק בית הדין האזורי לעבודה לתובענה בשל הפרת הוראות

חוק זה שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חודשים מיום שנוצרה

עילת התובענה".

עילת תביעה, הינה מסכת עובדות הדרושות כדי להראות כי התובע זכאי לסעד אותו הוא מבקש (דב"ע מג/3-128 גליצקי נ. נאות מרידה, פס"ד מיום 27.5.84).

המועד הקובע להיווצרות עילת התביעה לעניין סעיף 5 הנ"ל לחוק ההגנה, הוא לכל היאוחר המועד שבו הוגשה לראשונה תלונה לרשות מוסמכת, בקשר לפגיעה שבה מדובר.

לפי התובע, תלונותיו על פי חוק ההגנה הוגשו לראשונה ביום 6.11.13 ובהמשך ביום 15.1.14. לפי משרד התחבורה, הוגשה התלונה לראשונה למבקרת הפנים של המשרד ביום 7.3.12, ובהמשך לנציב שרות המדינה ביום 6.11.13 (עמ' 7 , לפרוטוקול הדיון מיום 17.5.16).