נ' נ' הצורפים בע"מ

בפנינו תביעה שהגישה התובעת, לתשלום הפרשי שכר והשלמת פיצויי פיטורים. התביעה מבוססת על הסכם שנחתם בית הצדדים עובר לסיום יחסי העבודה ביניהם, כאשר בין הצדדים קיימת מחלוקת ביחס לפרשנות ההסכם וכן ביחס לטיבם ולמהותם של סכומי כסף שהעבירה הנתבעת לתובעת בתקופת עבודתה, ואשר לא פורטו בתלוש השכר.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. הנתבעת עוסקת ביצור ובשיווק של כלי כסף וחפצי יודאיקה ומפעילה רשת חנויות.

2. ביום 15/8/10 התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת בתפקיד מנהלת רשת החנויות.

   בחודש דצמבר 2011 היא קודמה לתפקיד סמנכ"ל שיווק, בדצמבר 2012 קודמה לתפקיד משנה למנכ"ל הנתבעת, ובחודש ינואר 13 קודמה לתפקיד מנכ"ל הנתבעת (ראה תצהירי התובעת אשר לא נסתר).

3. בסמוך למועד מינויה של התובעת לתפקיד משנה למנכ"ל (דצמבר 12) היא החלה לקבל מהנתבעת מדי חודש סכום בסך 20,000 ₪ וזאת בנוסף לשכר ששולם לה בהתאם למפורט בתלוש השכר. בין הצדדים קיימת מחלוקת בדבר מהות הסכום, שכן לטענת התובעת מדובר בבונוס שהוא חלק משכרה, ואילו לטענת הנתבעת מדובר בהלוואה שניתנה לתובעת.

4. ביום 20/3/14 התובעת חוותה אירוע מוחי שלאחריו שהתה בחופשת מחלה ונעדרה מעבודתה לתקופות ממושכות.

5. ביום 15/5/14 הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה בדבר סיום עבודתה של התובעת בתנאים שנקבעו. המו"מ לקראת גיבוש ההסכמות התנהל בין התובעת לבין מר יעקב מרדינגר, וסיכומו מצוי במסמך שהודפס על ידי התובעת ונחתם על ידי מר מרדינגר.

   מטיוטה של המכתב אשר הוצגה בפנינו, עולה בבירור כי המכתב נוסח במשותף על ידי התובעת ועל ידי מר מרדינגר בהתאם להידברות שהייתה ביניהם. במכתב, אשר למען הנוחות יכונה "ההסכם" נכתב כדלקמן: