סע"ש 41345-04-14

לפניי בקשה למחיקת התביעה על הסף (להלן: הבקשה).

המבקשים טענו כי לא העסיקו את המשיב. לראיה הצביעו המבקשים על העובדה כי המבקשת 1 הוקמה רק בחודש אפריל 2014 בעוד שבכתב התביעה נטען כי המשיב עבד במקום העבודה עד לסוף חודש מרץ 2014. דהיינו, המבקשת 1 הוקמה רק לאחר מועד סיום העסקתו הנטען של המשיב.

מנגד טען המשיב כי כתב התביעה הוגש מלכתחילה נגד נתבעים אחרים אולם תוקן באופן שנמחקו הנתבעים האחרים ובמקומם נתבעו המבקשים, וזאת לאחר שב"כ המשיב קיבל מכתב מעו"ד ביאלר (ב"כ הנתבעים האחרים) שטען כי המשיב הועסק על ידי המבקשים. המשיב הוסיף כי הוא הכיר את המבקש 2 אשר חב בתשלום זכויותיו ולכן אין כל רלוונטיות לכך שהמבקשת 1 הוקמה רק לאחרונה.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי אין מקום להורות על מחיקת כתב התביעה אולם יש להורות למשיב לתקן את כתב התביעה כך שיפורטו בו עילות התביעה הרלוונטיות למבקשים או לכל גורם אחר שהעסיקו, כפי שיפורט להלן.

הלכה היא כי סעד המחיקה על הסף יינתן במשורה. ובלשונו של בית הדין הארצי:

"סעד המחיקה על הסף הוא סעד קיצוני ובית הדין אינו נוהג בו אלא במקרים חריגים. בתי הדין לעבודה נוהגים בזהירות יתרה בבואם להכריע בבקשה למחוק תביעה על הסף ומעדיפים להורות על בירור העניין לגופו, על פני סילוק התביעה על הסף... וכבר נפסק כי 'בית-דין זה אימץ את ההלכות במשפט הכללי שיצאו מבית-המשפט העליון לעניין מחיקה על הסף, על-פיהן יש לנהוג בזהירות ולבחון בקפדנות את העובדות והטענות המופיעות בתביעה, וכל אימת שניתן לתקן פגם בתביעה אין למחקה על הסף'... בהתאם, 'נטיית בתי הדין לעבודה הינה לנהוג בזהירות יתירה וביד קמוצה בבואם להכריע בבקשה לסילוק התביעה על הסף'... זאת, מן הטעם ש'מחיקה על הסף אינה הדרך המועילה; אין היא מועילה מבחינה דיונית... ואין היא טובה ליחסי עבודה'; ו'על מנת שלא לשלול מבעל דין לממש את זכותו המשפטית' ".

כלומר, כאשר ניתן לתקן פגמים שנפלו בכתב התביעה מן הראוי להורות על תיקון כתב התביעה על פני מחיקתו על הסף.

כתב התביעה הוגש מלכתחילה נגד נתבעים אחרים אולם תוקן בהמשך כך שהנתבעים הוחלפו במבקשים. מעיון בכתב התביעה, בדו"ח רשם החברות ובתגובת המשיב עולה כי המבקשת 1 הוקמה לאחר סיום עבודתו של המשיב במסעדה. בנסיבות אלה, מן הראוי כי המשיב יבחן אם אכן קיימת עילת תביעה נגד המבקשים בכלל וכנגד המבקשת 1 בפרט.