סע"ש 41127-01-15 Kidan Mihrteb נ' יוכי השקעות בע"מ

בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות משפט, אם וככל שתידחה התביעה כנגדה.

טענות הצדדים:

1.לטענת הנתבעת, יש לחייב את התובע להפקיד בקופת בית הדין ערובה להבטחת הוצאותיה וזאת מאחר ש"התובע מסתנן לישראל ואין לו כל בטוחה לתשלום הוצאות המשפט. מה עוד שהנתבעת לא תוכל להיפרע מהתובע שכן יכול ויגורש ללא התראה".

2.מנגד טוען התובע, כי עפ"י הפסיקה עצם עובדת היותו עובד זר אין בה כשלעצמה כדי לגרום לחיובו בהפקדת ערובה. התביעה אינה תביעת סרק ועצם העובדה שהנתבעת הגישה תביעה שכנגד משמיטה את הקרקע לבקשה, שכן אם הנתבעת חוששת שאין לתובע אמצעים לתשלום הוצאות משפט מדוע הוגשה תביעה שכנגד אותה הנתבעת לא תוכל לגבות.

דיון והכרעה:

3.בתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב–1991 לא מצויה תקנה מקבילה לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד–1984 המתייחסת לחיוב תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי במקרים המתאימים ניתן לאמץ את ההסדר הקבוע בתקנה זו מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969 (דב"ע (ארצי) נד/189–9 סוסנוביק – מנחם מאור, (22.8.1994); דב"ע (ארצי) נה/218–3 עלי איוב אל הדיה – שרפן דוד בע"מ, פד"ע כט 391).

4.במסגרת ההכרעה בבקשה להפקדת ערובה, יש לאזן בין זכות הגישה של התובע לערכאות לבין זכותו של בעל הדין הנתבע לכך שיוכל לגבות את הוצאותיו במידה והוא נגרר להליכי סרק ו/או אם וככל שתדחה התביעה כנגדו.

5.פסה"ד המנחה ניתן בתיק ע"ע 1424/02 פתחי אבו נאסר נ'SAINT PETER IN GALLICANTU שם נקבע, בין היתר לעניין עובד זר, כדלקמן: "כשהתובע הוא עובד זר - יברר בית הדין תחילה, אם הוא נמנה על תושבי מדינה החתומה על אמנת האג. נמצא כי כך הוא, יהיו שיקולי בית הדין דומים לאלה הנוהגים כלפי תובע שהוא תושב ישראל. נמצא כי אין האמנה חלה, יהיה המעסיק חייב בהוכחת אחד מאלה: התביעה שהוגשה נגדו מופרכת על פניה; ייגרם למעסיק נזק של ממש כתוצאה מהגשת התביעה; העובד לא מילא אחר חיובים שהושתו עליו בעבר בפסיקתו של בית הדין".