סע"ש 40437-12-12 ברלב נ' פנקייר בע"מ

טענות התובעת

1.ביום 20.12.12 הגישה התובעת כתב תביעה כנגד הנתבעת, אצלה הועסקה כמעצבת אופנה ראשית, מיולי 2011 עד יוני 2012, עת פוטרה ללא הודעה מוקדמת. התובעת עשתה חיל בעבודתה בענף האופנה במשך 15 שנה.

ביולי 2011 פנתה אל התובעת הגב' סיגל קצב, מנכ"ל ובעלים של הנתבעת ("קצב") והציעה לה לעבוד אצלה, תוך שהבטיחה תנאי עבודה טובים והתובעת נעתרה לחיזורי הנתבעת.

בתחילה עבדה שעות ספורות בשבוע, ככל שיכלה נוכח התחייבותה למקום עבודתה באותה עת ולאור צורך הנתבעת שתחל בעבודתה, מוקדם ככל הניתן. לכן, בחודשי יולי-אוגוסט 2011, עבדה אצל הנתבעת "בזמנה הפנוי", תוך שעשתה כל שיכלה לסייע לנתבעת ובהתאם, הוציאה חשבונית אחת לחודשים אלה ומתאריך 1.9.11 עבדה אצל הנתבעת במשרה מלאה.

ההסכמות כללו שכר חודשי של 22,000 ₪ + מע"מ. כשהחסירה מן השעות המוסכמות (3 פעמים 9:00-19:00 , 2 פעמים 9:00-16:00) קוזזו החיסורים. סוכם על רכב ע"ח הנתבעת ועל הודעה מוקדמת של 60 יום.

התובעת פנתה שוב ושוב לקבל הסכם בכתב שיעגן ההסכמות ואולם הנתבעת נמנעה מלעשות כן, במטרה להתחמק מהתחייבויותיה.

לבקשת הנתבעת, הוציאה התובעת 2 חשבוניות: האחת ל"עיצוב קולקציה" והשנייה ל"סטיילינג", אף שבפועל עסקה בעיצוב בלבד.

לשאלתה, נענתה שכך נעשה, על מנת להמנע מתסכול וצרות עין בקרב

העובדים האחרים.

התובעת החתימה כרטיס נוכחות, עשתה עבודתה על הצד הטוב ביותר ועיצבה קולקציית חורף וקיץ 2012.

מדי פעם נאלצה לצאת לימי מחלה עקב מחלתה/מחלת בתה, בהיותה אם חד הורית, העדרויות שנוכו משכרה, שלא כדין; כך גם כשיצאה לחופשה.

ב – 1.6.12 הודיעה לה קצב כי היא מפוטרת, בהודעה של 14 יום בלבד וללא שימוע. כל שנאמר לה, שעסקינן בצמצומים.