סע"ש 40342-07-12 רקובר אתר נ' מכללת אקדמית כנרת

תמצית ההליכים בתובענה

1.ביחד עם כתב התביעה בתובענה שבפנינו, הגישה התובעת גם בקשה למתן צו זמני. הן בבקשה והן בכתב התביעה, נטען על ידי התובעת כי הנתבעת פיטרה אותה, שלא כדין, מעבודתה כמרצה (חברה בסגל הבכיר של הנתבעת) בפסיכולוגיה ובמדעי ההתנהגות. התובעת עתרה לחייב את הנתבעת להמשיך להעסיק אותה, בהיקף העסקה דומה לזה שהיה לה, גם במהלך שנה"ל תשע"ג. בכתב התביעה, עתרה התובעת, כסעד חלופי לסעד של אכיפת המשך יחסי ההעסקה, לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצוי שלצרכי אגרה הועמד על סך של 250,000 ₪.

הטענה בדבר בטלותם של הפיטורים, נסמכה על עמדת התובעת שלפיה השיקולים שנשקלו על ידי הנתבעת בעת הפיטורים לא היו שיקולים נכונים וכן על עמדת התובעת כנגד הליך השימוע שנערך לה, הליך שלטענת התובעת היה כבר לאחר שהנתבעת גמרה בדעתה לפטר את התובעת, ואשר קויים בלא שניתן לתובעת מידע מספיק לגבי השיקולים הנטענים של הנתבעת, כך שהתובעת לא היתה יכולה להעלות כראוי את טענותיה.

2.התובענה נדונה תחילה בפני השופטת אורית יעקבס, אשר בהתאם להחלטתה - הגישה הנתבעת תגובה לבקשה למתן צו זמני.

בתגובתה טענה הנתבעת טענות דומות לאלה שנטענו לאחר מכן בכתב הגנתה.

על פי עמדת הנתבעת בכתבי בי-דין אלה, פיטורי התובעת נעשו בשל הכרח שנבע מהחלטות המועצה להשכלה גבוהה (שתיקרא להלן: "המל"ג"), ולאחר שניתנה לתובעת הזדמנות הולמת להעלות את טיעוניה בענין זה, וכשהנתבעת שקלה את מלוא השיקולים הרלוונטיים.

3.הבקשה למתן סעד זמני נקבעה לדיון בפני אב בית הדין במותב הנוכחי. בעת הדיון בבקשה, התקיימה שיחה בין באי כחם של הצדדים, שכתוצאה ממנה הסתברה אפשרות של הגעה לפתרון מוסכם שבמסגרתו תוכל התובעת להשתלב בהוראה אצל הנתבעת גם במהלך שנה"ל תשע"ג. ייתכן שבשל אותה אופטימיות ששררה לאחר ההידברות בין הצדדים (אם כי אופטימיות זו היתה זהירה), ויתרה התובעת על הדיון בבקשה למתן סעד זמני, וזאת - מבלי שהיא חזרה בה מטענותיה.

4.לאחר מכן, נקבע מועד לדיון מוקדם בתובענה, אך במקביל - הוצע לצדדים לשקול אפשרויות למציאת דרכים לפתרון אלטרנטיווי.

ב"כ הצדדים אכן הודיעו כי הם מסכימים לנסות ליישב את המחלוקות ביניהם בדרך של גישור בפני מגשר חיצוני לבית הדין. מאחר שהם לא הסכימו על זהות המגשר, הם הופנו אל גישור בפני השופטת (בדימוס) דינה אפרתי.