סע"ש 39909-09-14

לפני בית הדין שתי בקשות מישיבת יום 29.10.15.

הראשונה, הנה התנגדות התובע להגיש כראיה תוצאות בדיקת פוליגרף שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה מטעמה. והשניה, בקשת הנתבעת למחיקת סעד של לשון הרע ופגיעה בשמו הטוב של התובע מכתב התביעה.

תוצאות בדיקת הפוליגרף כראיה:

1. התובע התנגד להגשת תוצאות בדיקת פוליגרף וטען כי בהעדר הסכמה, המסמך אינו קביל בבית הדין.

2. הנתבעת טענה כי חוות הדעת תוגש במסגרת תצהירי עדות ראשית בצירוף תצהיר מטעם קב"ט ראשי של הנתבעת או תצהיר מטעם עורך חוות הדעת, ורק אז יוכל התובע להתנגד להגשת המסמך. עוד טענה הנתבעת כי התובע, כמו כל עובד שמצטרף לעבוד בחברה חותם על מסמך מתאים, והודיעה כי תגיש את המסמך לבית הדין. לטענתו, בתי המשפט מקבלים ראיות מסוג זה, כאשר התובע יוכל לטעון למשקל הראיה.

3. ניתנה לנתבעת הזדמנות להגיש את המסמך הנטען, אולם חרף חלוף המועד, הנתבעת לא הגישה כל מסמך מטעמה. בנסיבות אלו, לא הוכח שהתובע חתם על מסמך כנטען. זאת ועוד, מדברי ב"כ הנתבעת בדיון לא הובהר אם ככל שהתובע חתם על מסמך, האם מדובר בהסכמה לביצוע בדיקת הפוליגרף בלבד, או שהתובע אף נתן הסכמתו להגשת תוצאות הבדיקה כראיה בבית הדין.

4. כבר נקבע להלכה כי אין מניעה להגיש תוצאות בדיקת פוליגרף כראיה זאת בתנאי שקיימת הסכמה מפורשת וחד משמעית מבעל הדין בעת עריכתה (ע"א 678/86 חסן חניפס נ' "סהר" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מג (4) 177, 181). לא הוכח כי נתקבלה הסכמה מפורשת של התובע בדבר הגשת תוצאות הפוליגרף כראיה בבית הדין (ראה סע' 13 להכרעת הדין שם בדבר קיומו ותוכנו של הסכם העבודה ביחס לבדיקת הפוליגרף) ולא הובא ההסכם הספציפי שלו בפנינו.

5. בנסיבות אלו, יש לקבל את הבקשה ולהורות על הוצאת תוצאות בדיקת הפוליגרף, אשר צורפו לכתב ההגנה.

   הפגיעה בשם הטוב ולשון הרע