עו"ד יוני שמיל נ' עו"ד אבי אפטקמן

1.בהליך זה נדרשים אנו לבחינת השאלה האם יש להכיר ביחסי הצדדים כיחסי עובד ומעסיק, והשלכת קביעה זו על זכויות התובע היה ויוכר בעובד הנתבע.

העובדות בתמצית-

2.התובע והנתבע הינם עורכי דין במקצועם. הנתבע מנהל משרד עורכי דין (להלן: המשרד), המתמחה במשפט אזרחי מסחרי ובענייני מעמד אישי ומשפט מנהלי.

3.התובע העניק שירותים משפטיים כעורך דין במסגרת משרדו של הנתבע, החל מחודש 2/12 ועד לחודש 4/14. במסגרת השירותים אותם העניק התובע, ייעץ ייעוץ משפטי ללקוחות הנתבע וכן ייצג אותם בערכאות ובפני גורמים שונים, בתיקים בתחום דיני העבודה ובתחום דיני נזיקין. התשלום לתובע שולם על ידי הנתבע כנגד חשבונית אותה הפיק התובע עבור הנתבע.

4.ביום 3.4.14 נערכה שיחה בין התובע לבין הנתבע. בשיחה זו הודיע הנתבע לתובע על סיום ההתקשרות בין השניים.

5.התובע הגיש שני כתבי תביעה כנגד הנתבע: הראשון, תביעה בה הלין כי הנתבע שילם באיחור את התמורה בגין שירותיו ותבע פיצויי הלנת שכר (ס"ע 39600-04-14).לאחר דיון קדם המשפט בתיק, החליט התובע להגיש תביעה נוספת, להכרה ביחסי עבודה בינו לבין הנתבע ( ס"ע 44323-11-15) בה טען כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עבודה לפיכך, הינו זכאי לתשלום בגין זכויות סוציאליות שונות. הדיון בתביעות אלו אוחד לפנינו.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים-

6.השאלה העיקרית בה עלינו להכריע הינה האם כטענת התובע התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעסיק, או שמא כטענת הנתבע התקיימו בין הצדדים יחסי מזמין שירות – קבלן?

7.כל שנקבע כי התקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, נדון בסעדים אותם דרש התובע הכוללים תביעה לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הבראה, דמי חופשה, תשלום בגין פנסיה, פיצויי פיטורים שלא כדין, פיצויי הלנת שכר. בנוסף, עלינו להכריע בטענת הנתבע על פיה התובע דיווח דיווחי שעות כוזבים על כן שולם שכר טרחה במרמה.