סע"ש 39508-10-14

תביעה זו עניינה עתירה לקבוע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק וכי התובע זכאי לתשלום זכויות בגין עבודתו וסיומה.

רקע עובדתי

1.הנתבע בעל מפעל בלוקים היושב בפאתי היישוב תל שבע.

2.התובע הוא תושב שטחים המתגורר בכפר יטה.

3.המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלה האם עבד התובע בשירות הנתבע, אם לאו. בכפוף לקביעה בעניין קיומם של יחסי עובד מעסיק, חלוקים הצדדים בשאלת היקף עבודתו וזכויותיו של התובע.

טענות הצדדים

4.לטענת התובע, החל את עבודתו בשירות הנתבע בחודש 7/03 ועבד עד לחודש 8/13 (122 חודשים) שאז פוטר בשל מחלוקת על שכר העבודה. התובע טען כי הועסק על ידי הנתבע בעבודת ייצור בלוקים מבלי שהיה בידיו היתר כניסה כחוק. לטענתו, עבד מידי חודש לפחות 22 יום ושכרו עמד על הסך של 240 ₪ ליום עבודה.

5.הנתבע מנגד, טען מנגד כי מעולם לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד מעסיק, כי מדובר במפעל משפחתי וכי מועסקים בו שלושה בני משפחה בלבד. הנתבע טען כי בין הצדדים היכרות שטחית הנובעת מהעובדה כי בסמוך למפעל הבלוקים ישנה צומת דרכים אשר אליה מגיעים כדבר שבשגרה מחפשי עבודה ובעיקר עובדי שטחים. הנתבע טוען, כי לאורך השנים הגיע התובע פעמים רבות למקום ומכאן ההיכרות בין הצדדים.

הנתבע ציין בכתב הגנתו, כי על רקע היכרות זו, ביקש פעם אחת מהתובע להשגיח על חצר המפעל, התובע נתן הסכמתו לכך, אך כששב הנתבע למפעל נדהם לגלות כי המקום נותר ללא השגחה וכי נגנבו מהמקום כלי עבודה יקרים. משפגש בתובע לאחר מספר ימים וטען כלפיו כי הוא היה מעורב בגניבה, לא הגיע התובע עוד למקום.