א. ארזים הנדסה ובנייה בע"מ נ' וחיד שחאדה

החלטה זו עניינה בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

רקע עובדתי 

1.         ביום 8.2.17 ניתן פסק דין המקבל חלק מתביעות המשיב ומחייב את המבקשת לשלם לידיו בגין הפרשי שכר, פיצוי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, סך של 71,272 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 20.11.10. בנוסף חויבה המבקשת בתשלום הוצאות המשיב בסך של 15,000 ₪ (להלן: פסק הדין).

2.המבקשת הגישה בקשה לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור ובכפוף לתוצאותיו (להלן: הבקשה או בקשת העיכוב). זו הבקשה שבפני. לאחר הגשת בקשה זו, הגישה המבקשת לבית הדין הארצי לעבודה ערעור על פסק הדין.

טענות הצדדים 

3.לטענת המבקשת, משטען המשיב כי עבודתו אצל המבקשת היתה המשכה של העסקתו בחברת א.ח.ר תשתיות ובנייה בע"מ (להלן: חברת א.ח.ר.) וכי זו מזכה אותו בזכויות שונות, שגגה נפלה תחת ידי בית הדין עת לא נתן כל משקל לכך שהמשיב הועסק על ידי חברת א.ח.ר אשר לא צורפה כצד לתביעה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי היא חולקת על מלוא הסכומים שנפסקו לטובת המשיב לרבות דמי הודעה מוקדמת שכן המשיב התפטר מעבודתו לאחר ששהה בחופשה ללא תשלום, כך גם כופרת המבקשת בקביעה שלפיה עבד המשיב שעות נוספות רבות. המבקשת גורסת כי לא היו ראיות מספיקות לקבלת התביעה. לטענת המבקשת, די בכך שקיימים סיכויים לכאורה לערעור ושאין הוא משולל כל יסוד.

באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת, כי אי עיכוב ביצוע פסק הדין עלול לגרום לה לנזקים רבים בלתי הפיכים, לפגוע בקניינה ובשמה. המבקשת מנמקת את בקשת עיכוב הביצוע בכך שקיים חשש אמיתי שאם יתקבל ערעורה, לא ניתן יהיה לגבות חזרה את הסכום שנפסק במלואו, וזאת בהתחשב בעובדה שהמשיב הוא עובד שכיר ואיתנותו הפיננסית מוטלת בספק.

4.מנגד טוען המשיב, כי ככלל הגשת ערעור אינה מעכבת ביצוע של פסק הדין, כי סיכויי הערעור קלושים והמבקשת לא הוכיחה כי ביצוע פסק הדין תגרום לה נזק בלתי הפיך. לטענתו, בחינת הערעור מעלה כי הוא נסוב כולו על קביעות עובדתיות אשר ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן. באשר לצירופה של חברת א.ח.ר תשתיות ובנייה בע"מ טוען המשיב כי חברת א.ח.ר והמבקשת הסכימו ביניהן להעביר את המשיב לעבור אצל המבקשת וכי למשיב נודע על כך רק בדיעבד. לטענתו, די בכך שהמבקשת הייתה המעסיק האחרון על מנת לחייבה בתשלום זכויותיו בעת חילופי מעסיקים.

באשר למאזן הנוחות טוען המשיב, כי במידה והערעור יתקבל, לא יהא כל קושי להשיב את המצב לקדמותו וגם אם יהיה קושי שכזה, אין בכך כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין והמבקשת לא הוכיחה את החשש שלו היא טוענת.