איטח נ' יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ

1.התובעת הועסקה כפקידת ביטוח במשך כשנה. טענתה המרכזית בגדר התביעה שבפנינו היא כי היא פוטרה, שלא כדין, בהיותה בהריון.

התשתית העובדתית

2.התובעת הועסקה בנתבעת, כפקידת ביטוח, החל מיום 1.7.12. התובעת הועסקה חמישה ימים בשבוע, שש שעות עבודה ביום. שכרה החודשי ההתחלתי עמד על 5,200 ₪, ולאחר מספר חודשי עבודה הוא הועלה ל- 5.500 ₪.

3.בבוקרו של יום 9.6.13 שלחה התובעת מסרון לגב' גרובר והודיעה לה כי היא חולה ותנסה "להגיע לחצי היום השני". גרובר מצידה השיבה "תרגישי טוב". ביום 10.6.13 בבוקר שלחה התובעת מסרון נוסף לגרובר והודיעה לה שהיא עדיין מרגישה רע מאוד, אתמול התעלפה פעמיים וסבלה מלחץ דם נמוך, ובכוונתה ללכת לרופא היום. אף על כך השיבה גרובר ב"תרגישי טוב" נוסף (נספחים א' לכתב ההגנה).

ביום 15.6.13 בשעות הערב שלחה התובעת לגב' גרובר מסרון שבו הודיעה לה שניסתה ליצור קשר עם מר גרובר ללא הצלחה, ושאלה אותה אם להגיע מחר לעבודה. גרובר מצידה השיבה כי "מה זאת אומרת להגיע לעבודה את הודעת שאת עוזבת או שקיבלת מכתב פיטורים? אל [על] דעת עצמך לא הגעת בגלל מחלה נכון? התובעת השיבה כי "אני לא עזבתי אני לא הייתי בגלל מחלה ויש לי אישורים אז אני מגיעה כרגיל". על כך נענתה על ידי גרובר: "נכון מאד אני מקווה שאת בסדר". ביום 16.6.13 התובעת פנתה במסרון נוסף לגב' גרובר והודיעה לה שהיא מרגישה שוב שלא בטוב, הקיאה כל הלילה, כשבהתאם לדברי רופאה, המדובר בוירוס, שכן כעת היא סובלת מכאבי גרון וראש וחום (נספחים א' לכתב ההגנה).

אין חולק שמלבד פנייתה האחרונה זו של התובעת לגרובר מיום 16.6.13, לא היה כל קשר בין התובעת לבין הנתבעת בימים שלאחר מכן.

4.במכתב ב"כ הנתבעת מיום 25.6.13 שנשלח לתובעת בדואר רשום, הודיע האחרון לתובעת שאי התייצבותה לעבודה מיום 6.6.13 הוא בבחינת נטישת מקום העבודה. במכתב נמסר לתובעת שנטישת העבודה מהווה הפרה בוטה של הסכם העבודה, וכן של הוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001, ועל כן עומדת לנתבעת זכות קיזוז בגין אי מתן הודעה מוקדמת. עוד ציין שנטישת מקום העבודה הסבה לסוכנות נזקים עצומים בשיעור של למעלה ממאה אלף ₪, כשדרישת פיצוי "מסודרת ומפורטת" תישלח אליה מידית במועד התגבשות מלוא הנזקים (נספח ה' לתצהיר התובעת).

במסרון מיום 2.7.13 ששלחה התובעת למר גרובר, היא הודיעה לו שהמכתב התקבל על ידה. עוד הבהירה שהיא לא עזבה עבודתה אלא הייתה בתקופת מחלה, מגובה באישורי מחלה. ועל כן לשיטתה משמעות מכתבו היא הודעת פיטורים. התובעת אף ביקשה להיפגש עם מר גרובר על מנת ליישר את ההדורים, והוסיפה שמחלתה נגרמה כנראה בשל היריון וכי תשלח לו אישורי מחלה. גרובר מצידו דחה את טענותיה, וחזר על כך שמבחינתו היא נטשה את מקום עבודתה ללא הודעה, ואף גרמה לנזקים באופן נפסד. פניות נוספות של התובעת למר גרובר לתשלום זכויותיה לדמי הבראה, דמי מחלה, ופיצויי פיטורים לא נענו (נספחים ג' לכתב התביעה).

ביום 4.7.13 עדכנה התובעת את מר גרובר ששלחה לנתבעת אישורי מחלה (נספח ד' לכתב התביעה).