סע"ש 37810-08-13 ואח'

לפנינו תביעה לתשלום זכויות סוציאליות שונות. שאלה מרכזית בתביעה זו היא על מי מהנתבעות חלה חבות כמעסיקה וביחס לאיזו תקופת עבודה.

העובדות הצריכות לעניין

1. נתבעת 2 (להלן: פרגיות) שכרה והפעילה לולים הנמצאים ליד קיבוץ נערן וזאת במהלך השנים מאז שנת 2002 ועד לסיום העסקת התובעים (ובהמשך לכך שאינו רלבנטי להליך דכאן). יצוין כי במהלך ההליך, העיד עד פרגיות כי ב-2002 חברת תדמיר היא זו אשר פעלה בלולים ככונסת(ע' 37 ש' 28 ואילך). עם זאת, לא הוצגה כל ראייה לכך.

2. התובעים עבדו בלולים בזמנים ובמתכונת השנויים במחלוקת בין הצדדים. אין מחלוקת כי משנת 2002, נעשתה העסקת העובדים באמצעות נתבעת 4 (להלן: פאר) ומינואר 2009, באופן ישיר תחת פרגיות. (לטענת התובעים, נתבעות 1 ו-3 הינן שותפות מלאות לנתבעת 2 וכי שלושתן היו מעסיקות התובעים בכל תקופת עבודתם)

3. תובע 1 - יאסר סמיראת (להלן: מר סמיראת) החל את עבודתו בשנת 2004 באמצע חודש פברואר (ע' 31 ש' 26 ; ס' 21.1 לתצהירו של מר דורון מימון מנכ"ל פאר (להלן: מר מימון)) וסיים במאי 2010. שנויה במחלוקת שאלת רצף עבודתו של מר סמיראת כפי שתידון בהמשך.

4. תחילת תקופת עבודתו של תובע 2 - סולימאן עבד אלמועטי (להלן: מר אלמועטי) שנויה במחלוקת. אין חולק כי סיום עבודתו היה במאי 2010 ואף לא בדבר רצף העבודה. (אמנם מר מימון, שינה מגרסתו לעניין סיום תקופת העסקתו של התובע באמצעות פאר (ע' 16 ש' 15 ואילך) ואולם לא מצאנו לקבל גרסה זו שנדמתה מבולבלת אל מול עמדתה העקבית של פאר לגבי סיום העסקת מר סמיראת בסוף 2008 על ידה בכתב ההגנה ובתצהירו של מר מימון ומשאינה מתיישבת עם הנתונים הכספיים שצרף.)

5. אין חולק כי במהלך תקופת עבודת התובעים ארע שוד בלולים. בקשר לכך הגישו התובעים תביעת נזיקין נגד שני השודדים אשר נתפסו והורשעו (ת"א 48443-02-12 סמיראת ואח' נ' פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006) (להלן: תביעת הנזיקין)). פסה"ד בתביעת הנזיקין צורף כנספח ג לתצהירו של מר אלמועטי.

6. אין חולק כי התובעים התפטרו וכי כתבו מכתבי התפטרות (נספח ו/ז (לא ברור מהכיתוב על גבי הנספחים) לתצהירו של מר גודר מטעם הנתבעות 1-3) אשר לא מצוינת בהם סיבת ההתפטרות.

    

   הנושאים שבמחלוקת

7. תקופת ההעסקה של התובעים