סע"ש 37563-08-15,"ש 37579-08-15

1.ביום 19.8.15 התובעים הגישו את התביעה בתיק זה. ביום 9.2.16 ניתן כנגד הנתבעת פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

2.ביום 1.6.16 הנתבעת הגישה בקשה לביטול פסק הדין. במסגרת בקשה זו טענה הנתבעת, כי היא ניסתה לפתור את המחלוקת בין הצדדים וביקשה מנציגי התובעים להיפגש עם רואה החשבון שלה על מנת לשלם להם את זכויותיהם. לגרסתה, בניגוד לסיכום בין הצדדים הגישו התובעים את תביעתם וקיבלו כנגדה פסק דין בעודה סמוכה ובטוחה, כי העניין נפתר בין הצדדים הואיל ונציגי התובעים הגיעו עם כתב התביעה בידם לנציג הנתבעת ונטלו אותו עימם כאשר הלכו. לגרסת הנתבעת היא לא התעלמה מההליך המשפטי אלא סברה, כי די בפנייה אל נציגי התובעים ובהבטחתם להסדיר את העניין אל מול רואה החשבון שלה. הנתבעת הוסיפה, כי יש לה סיכויי הגנה טובים ואי ביטול פסק הדין יגרום לעיוות דין ולפגיעה בזכותה לדיון הוגן ועשיית צדק בעניינה.

3.התובעים בתגובתם ביקשו לדחות את בקשת הנתבעת תוך שציינו, כי לאורך כל ההליך הנתבעת זלזלה בהחלטות ביה"ד תוך ביזוי התובעים ונציגיהם. לא מדובר בטעות חד פעמית אלא במסכת מתמשכת ומשפילה שכללה סילוק של נציגי התובעים והטחת מעטפות ביה"ד בפניהם. הנתבעת הגישה את בקשתה באיחור, לא טעות מנעה את הגשת כתב הגנתה במועד והנתבעת לא סיפקה בדל ראיה בדבר סיכויי הצלחתה.

4.הלכה היא, כי כאשר לא בוצעה המצאה כדין לבעל הדין אשר נגדו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, מדובר בפסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק.

5.במקרים שבהם מתבקש ביטול של פסק-דין שניתן במעמד צד אחד בלא שיש עילה לבטלו מחובת הצדק, על המבקש להראות כי סיכויי ההגנה טובים ולהצביע על סיבה המניחה את הדעת למחדל הדיוני.

6.ברע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ – מוניות קו 51 בע"מ (ניתן ביום 14.6.16) נפסק, בין היתר, כי:

"כידוע, ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה מבוסס על שני שיקולים: מן העבר האחד סיבת מחדלו של המבקש להתגונן, ומן העבר השני סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל. ככל שאחד השיקולים הללו מצביע באופן מובהק יותר על כך שיש לבטל את פסק הדין, יפחת המשקל שיש להעניק לשיקול השני; ועם זאת, ברגיל מקובל כי השיקול בדבר סיכויי ההצלחה הוא השיקול העיקרי (רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, [פורסם בנבו] פסקה 8 וההפניות שם (10.8.2010); רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 10 (22.5.2012) (להלן: עניין חלה)).

.....

"כאשר עסקינן בבקשה לביטול פסק דין הרי שיש לקחת בחשבון את זכות הגישה לערכאות הנפגעת שעה שפסק הדין לא מבוטל. משמעות הדבר היא שיינתן פסק דין נגד מי שלא נשמעו טענותיו בעניין; במצב דברים זה, די בכך שסיכויי ההגנה שמראה המבקש ילמדו על כך שיש לו טענות של ממש להשמיע. ככל שאכן כך הוא, מוטב לשקול את השימוש בסנקציה חריפה פחות מאשר דחייתהבקשה, כגון השתת הוצאות (ראו עניין חלה, פסקה 11; רע"א 5904/10 אנדרסון מדיקל בע"מ נ' אוניפארם בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 7 (14.12.2010))."