סע"ש 36885-04-13 מנו קואופוריישן בע"מ נ' סידבי עבדלויי

1.לפנינו בקשה לסילוק התביעה על הסף בנימוק ש"המשיב לא באמת הגיש תביעה זו נגדה". טיעון זה מבוסס על דברי המשיב בישיבה הראשונה בתיק, בה נשמעה עדותו המוקדמת של המשיב. על פי אותה עדות, התצהיר שהוגש כתצהיר עדות ראשית מטעם המשיב לא תורגם לשפתו של המשיב.

2.לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו סבורים כי דין הבקשה להדחות.

3.הכלל הוא כי סילוק תביעה על הסף ייעשה במשורה ולעיתים רחוקות, ורק לאחר שבית הדין שוכנע כי גם אם יוכח כל האמור בכתב התביעה, לא יהא בכך להועיל לו בשל העדר עילה (דב"ע נב/ 3- 217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה בבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ – הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פד"ע כז 3 (1994); דב"ע נו/ 3-140 כי"ל-כימיקלים לישראל בע"מ – שור, פד"ע ל 152 (1996)).

4.הטעם לבקשה לסילוק על הסף אינו העדר עילה, אלא טענה כי מדובר בהליך סרק, שבו המשיב לא התכוון למעשה לתבוע את המבקשת.

5.ייאמר מייד כי מאחר שכל שעומד בפנינו בשלב זה הוא רק פרוטוקול ישיבת העדות המוקדמת, אנו סבורים כי המסקנה אליה הגיעה המבקשת מקריאת אותו פרוטוקול היא מרחיקת לכת.

אמנם, מהפרוטוקול עולה כי המשיב לא ידע להסביר את עדותו וספק אם יש בדברים שמסר באותה ישיבה כדי לשפוך אור על הסוגיות העולות מכתבי הטענות, ברם, אין בפרוטוקול כל זכר לחילופי דברים בין המשיב ובין נציג המבקשת, מהם אפשר להסיק, כפי שנטען בבקשה, כי המשיב כלל אינו ער לכך שהוגשה בשמו תביעה בבית הדין.

6.העובדה שעדותו הקצרה של המשיב מעוררת תהיות תשקל על ידי המותב שישמע את התיק, במסגרת הערכתו את כלל הראיות, אך אין בכך סיבה לסילוק התביעה על הסף (השוו הנפסק ביחס לבירור תביעתו של מהגר עבודה מבלי שהעיד בפני בית הדין: ע"ע (ארצי) 664/09 גורסים – סולל בונה בנין ותשתיות בע"מ, 13.10.10).

7.הפסיקה אליה הפנתה המבקשת אינה רלוונטית, שעה שאין מדובר בתובע שלא התייצב לדיונים בבית הדין, כלומר במעשיו הביע את אדישותו להליך המתנהל בבתי הדין. עניינו של המשיב שונה – המשיב ביקש להעיד בעדות מוקדמת ומאז אינו שוהה עוד בישראל.

8.לא מצאנו כי במסגרת בקשה לסילוק ההליך על הסף יש מקום לנהל מעין "משפט זוטא" כפי שביקשה המבקשת ולזמן עורכי דין להעיד. בקשה לסילוק על הסף, מעצם מהותה, נבחנת על יסוד העולה מכתבי הטענות. העובדה שהמבקשת סבורה שיש מקום לשמוע עדויות כבר בנושא המקדמי, מהווה נימוק לדחיית הבקשה כולה, והיא תנא מסייע למסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה המקדמית שהוגשה.