סע"ש 35949-05-16

1.במעמד הדיון מיום 13/9/16 ניתן על ידי פסק דין כנגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה, לנוכח אי הגשת כתב הגנה ואי התייצבות הנתבעת.

2.ביום 13/11/16 הוגשה בקשת ב"כ התובעת לתיקון טעות סופר שנפלה בציון מספר הזהות של הנתבעת בפסק הדין.

3.בהחלטתי מיום 15/11/16 ציינתי כי מספר הזהות שנרשם בפסק הדין, הוא מספר הזהות שנרשם בכתב התביעה, ועל כן בהעדר אסמכתא לגבי מספר הזהות הנטען, לא ניתן להיענות למבוקש. עוד הבהרתי באותה החלטה כי בכל מקרה משחלפו 21 יום ממועד מתן פסק הדין, לא ניתן לתקן את פסק הדין אלא בהסכמת שני הצדדים.

4.בהמשך לכך הגיש ב"כ התובעת לתיק בית הדין העתק שאילתא ממאגר הנתונים של משרד הפנים, בו נקוב מספר הזהות של הנתבעת, כנטען על ידי התובעת. ההגשה לא הועלתה לשולחני ועל כן לא ניתנה בקשר אליה החלטה.

מכל מקום, כעת מונחת לפני בקשת ב"כ התובעת ליתן הוראות בקשר עם הטיפול בבקשת התובעת, או למצער לקבוע את התיק לדיון.

לטענת ב"כ התובעת בבקשתו זו, לאחר מתן פסק הדין יצרו עמו קשר נציגי העמותה – האפוטרופוס על הנתבעת (להלן – העמותה) וביקשו דחיה קצרה בביצוע תשלום פסק הדין ופריסת התשלום הוא נעתר למבוקש, אך משפניותיו אל נציגי העמותה לקדם פתרון לתשלום פסק הדין לא נענו, הוא פנה לאכיפת פסק הדין, שאז התברר כי נפלה טעות בציון מספר הזהות של הנתבעת כאמור.

לדבריו בעקבות החלטת בית הדין הוא פנה הן טלפונית והן בכתב אל הצד השני, ליתן הסכמתו לתיקון פסק הדין, ברם פניותיו לא נענו.

אי לכך, עתר ב"כ התובעת ליתן הוראות לגבי קידום התיק ו/או "למצער לקבוע את התיק לדיון".

5.מתוכן הבקשה לא ברור לי האם כוונת ב"כ התובעת היא לקיים דיון בבקשה לתיקון פסק הדין או שמא לקיים דיון בתובענה לגופה.

אקדים ואומר כי ככל שהכוונה היא לדיון בבקשה לתיקון פסק הדין, אינני רואה מקום לקבוע דיון במעמד הצדדים לעניין זה.

לעומת זאת, ככל שהכוונה היא לקיים דיון בתובענה לגופה, הרי שבנסיבות המקרה בהן מדובר בפסק דין במעמד צד אחד, שאף מכוון כלפי מי שהיא פסולת דין – לא הייתי פוסלת את האפשרות, ונראה כי יש בה טעם.