סע"ש 35907-09-13 עטיה נ' א.מ. בחירי חברה להנדסה ובנין בע"מ ואח'

בפני בקשת הנתבעים (להלן: "המבקשים") לחייב את התובע (להלן: "המשיב") להפקיד ערובה בסכום שלא יפחת מ 5,000 ₪, להבטחת תשלום הוצאותיהם, כתנאי להמשך ניהול התביעה (להלן: "הבקשה").

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב ובתשובה לתגובה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל. להלן אפרט טעמיי.

טענות הצדדים

1. טענות המבקשים הינן בתמצית, כדלקמן:

   • התנהלות המשיב רצופה מחדלים, המערימים קשיים והוצאות מיותרות על המבקשים.

   • המשיב הסתיר מבית הדין פרטים מהותיים ורלבנטיים, דוגמת העובדה שהתביעה כנגד המבקשת 1 מתייחסת לשנים 1993-2012, בעוד שהמבקשת 1 הוקמה רק בשנת 2004. קיומם של פרטים חסרים אלה עלה רק במהלך הדיון שהתקיים בפני בית הדין.

   • המשיב תיקן את כתב התביעה, באופן המנוגד להצהרתו בפרוטוקול הדיון ובצורה המנוגדת להחלטת בית הדין בענין זה.

   • כתב התביעה המתוקן לא הומצא למבקשים ואלה למדו עליו רק מהחלטת בית הדין אשר חייבה את המשיב בהוצאות המבקשים בסך 1,500 ₪ (להלן: "ההוצאות").

   • חרף חלוף המועד שנקצב לא שילם המשיב את ההוצאות שהושתו עליו בגין הגשת כתב תביעה מתוקן. אי תשלום ההוצאות מהווה טעם נפרד, אשר יש בו, לכשעצמו, כדי לחייב את המשיב בהפקדת ערובה להוצאות. בהתאם להלכה הפסוקה די באי פרעון חוב קודם על מנת לחייב תובע בהפקדת ערובה להוצאות.