סע"ש 35753-11-14

הצדדים הסמיכו את ביה"ד לפסוק לפשרה, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט,

התשמ"ד-1984; ובלבד שביה"ד יפסוק בתובענה זו לטובת התובעת, לא פחות מ- 5,000 ₪ ולא יותר מ-25,000 ₪.

הצדדים הסכימו על פסיקה, תוך מתן עיקרי נימוקים בלבד, ולאחר שהגישו סיכומים בכתב.

התובעת (להלן גם: "העובדת"), הועסקה אצל הנתבעת בעבודות ניקיון.

בתביעתה לפני ביה"ד טענה התובעת, כי הועסקה אצל הנתבעת תקופה של 86 חודשים לפי משכורת של 3,000 ₪. התובעת טענה, כי פוטרה על ידי הנתבעת לאלתר ועתרה לתשלום פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון דמי הבראה, דמי חג ופדיון חופשה.

הנתבעת מצידה טענה להעסקה למשך תקופה של 69 חודשים בלבד, לפי משכורת של

2,000 ₪. עוד נטען, כי התובעת היא שעזבה את העבודה ללא כל התראה מקדימה.

כן הוגשה "תביעה שכנגד" בגין נטילת כרטיס אשראי וביצוע שיחות לחו"ל שלא ברשות המעסיקה, וכן נטען לקיום הלוואות שונות שניתנו לתובעת בסכום כולל של 2,500$.

הכרעה:

לאחר שנתנו דעתנו לחומר שהובא לפנינו, ולטענות הצדדים, הגענו לכלל הכרעה כמפורט להלן.