חורב-כחלון נ' תומס תאורה בע"מ

1.לפנינו תביעת התובעת, במסגרתה טוענת התובעת כי פוטרה בשל טיפולי פוריות בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח - 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות בעבודה) ולחוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954 (להלן: חוק עבודת נשים).

רקע עובדתי ודיוני-

2.הנתבעת הינה חברה העוסקת בשיווק ומכירת גופי תאורה. ביום 27.7.14 התקבלה התובעת לעבודה בנתבעת בתפקיד מנהלת שיווק. בהסכם העבודה אשר נחתם בין הצדדים נקבע כי שכרה החודשי יעמוד על סך של 10,000 ש"ח. כן נקבע בהסכם כי לאחר 3 חודשי עבודה תהיה זכאית התובעת לתוספת עמלת מכירות חודשית קבועה בסך של 2,000 ₪. עוד נקבע כי לאחר שישה חודשים ממועד תחילת ההעסקה יתווסף לשכרה רכיב של בונוס שייקבע ע"י שני הצדדים בהתאם לעמידה ביעדים" (ס' 2.1-2.2 להסכם).

3.ביום 8.12.14 נערכה פגישה בין התובעת לבין בין מר מוטי צוברי, הבעלים והמנהל של הנתבעת, אשר שימש גם כממונה על התובעת. הצדדים חלוקים ביחס לתוכנה של פגישה זו, כאשר לטענת התובעת דובר בפגישת עבודה רגילה ולטענת הנתבעת דובר בפגישת שימוע, במהלכה הובהר לתובעת כי קיים חוסר שביעות רצון מעבודתה.

4.בהמשך אותה פגישה, חתמו התובעת ומר צוברי על "נספח להסכם העבודה" במסגרתו סיכמו הצדדים על תשלום תוספת עמלת מכירות חודשית וקבועה בסה"כ 2000 ₪ ברוטו החל מה-28.2.2015. כן הוסכם כי ישולם ביטוח מנהלים החל מתאריך 1.3.15.

5.ביום 3.3.15 נפגש מר צוברי עם התובעת והבהיר כי ברצונו להיפגש עמה למחרת היום, בנוגע להמשך עבודתם ביחד. ביום 4.3.15 התקיימה פגישה בין התובעת ובין מר צוברי ובסיום השיחה בין הצדדים הודיע מר צוברי לתובעת על סיום העסקתה. מספר ימים לאחר מכן, מסרה הנתבעת לתובעת מכתב סיום עבודה,

בהתאם לכך, סיימה התובעת את עבודתה בחברה ביום 15.3.15.

6.ביום 1.6.15 שלחה התובעת, באמצעות באת כוחה, מכתב לנתבעת. במכתב זה טענה התובעת כי פיטוריה נעשו בניגוד לדין, בהיותה בטיפולי פוריות. הנתבעת השיבה למכתב באמצעות באי כוחה, ודחתה את טענותיה. בהמשך, הוחלפו התכתבויות נוספות בין הצדדים ואף נערכה פגישה בין הצדדים ובאי כוחם ולאחריה שילמה הנתבעת לתובעת במהלך חודש 8/15, דמי הודעה מוקדמת בסך של 5,454 ₪ וכן הפרשות פנסיוניות בסך של 3,976 ₪ בגין רכיב התגמולים וסך של 6,624 ₪ בגין רכיב פיצויי הפיטורים.

השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים-

7.המחלוקות בתיק זה נסובו סביב ארבע שאלות עיקריות - הראשונה, האם התובעת פוטרה בניגוד להוראת חוק עבודת נשים, תש"ד – 1954? (להלן: חוק עבודת נשים). כפועל יוצא משאלה זו, האם זכאית התובעת לפיצוי בשיעור של 150% בתקופה המוגנת לפיטורים בסך של 107,142 ₪? כמו כן, האם זכאית התובעת לפיצוי סטטוטורי מכוח סעיף 13א'(א)(1) לחוק עבודת נשים, בסך של 50,000 ₪?

השנייה, האם התובעת פוטרה מחמת טיפולי פוריות, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות, תשמ"ח – 1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות). כפועל יוצא מהתשובה לשאלה זו, האם זכאית התובע לפיצוי מחמת הפלייה מכוח חוק שווין הזדמנויות בעבודה, בסך של 50,000 ₪?

השלישית, האם זכאית התובעת לפיצוי בגין התנכלות ופיטורים אשר בוצעו בחוסר תום לב ובהיעדר שימוע, בסך של 40,000 ₪.