סע"ש 34545-09-13

בפני בית הדין בקשת התובעת לעיכוב ביצוע החלטת בית הדין מיום 20/9/16( להלן: ההחלטה) ולדחיית מועד ההוכחות.

התובעת טענה כי בכוונתה להגיש בר"ע על החלטת בית הדין שבמסגרתה נדחתה בקשת התובעת לגילוי מסמכים ספציפיים. עוד טענה התובעת כי נוכח הפערים בין הצדדים בדבר המוסכמות והפלוגתאות בהליך, לא ניתן היה לערוך תצהירים מטעם התובעת עד להחלטת בית הדין בעניין זה וכי החלטת בית הדין בדבר מועד הגשת התצהירים ומועד ישיבת ההוכחות, מותירה בידי התובעת 6 ימי עבודה בלבד לצורך עריכת תצהיריה.

הנתבעים התנגדו לבקשה וטענו כי המוסכמות והפלוגתאות מטעם הצדדים היו ידועות לתובעת מבעוד מועד ומשכך ניתן היה לערוך את תצהירי התובעת, ובמידת הצורך לתקנם במועדים שנקבעו. לחילופין ביקשו הנתבעים להטיל על התובעת הוצאות נוכח התנהלותה, שגרמה לעיכוב ההליך.

ישיבת ההוכחות נקבעה ביום 8.12.15.

בתאריך 10.3.16 ניתנה החלטת בית הדין בעניין המועדים להשלמת גילוי ועיון הדדי במסמכים והגשת מוסכמות ופלוגתאות, תוך התחשבות בחופשת הלידה של התובעת עד ליום 1.6.16 ובפגרת בית הדין.

בתאריך 19.7.16 ניתנה החלטת בית הדין לפיה הצדדים לא פעלו בהתאם להחלטת בית הדין, וכי באם הצדדים לא יפעלו כאמור עד ליום 1.8.16, תימחק התביעה לאלתר.

רק ביום 1.8.16 הגישה התובעת רשימת מוסכמות ופלוגתאות מטעמה.

ביום 4.8.16 הגישה התובעת בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, הגם שהליכי הגילוי החלו ביום 30.4.14! בקשת התובעת נדחתה בהחלטה מנומקת, וללא חיוב התובעת בהוצאות.

מהאמור עולה כי הגם שהתובעת ידעה מבעוד מועד על מועד ההוכחות, לא פעלה במסגרת הזמנים שנקבעו ומועד הגשת הבקשה לגילוי מסמכים ורשימת המוסכמות והפלוגתאות גרמו להתמשכות ההליך ולדחיית מועד ההוכחות.