- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
סע"ש 34464-12-14 חביבאללה נ' שומרי הגליל (ע.ע.ט) 2000 בע"מ
|
סע"ש בית דין אזורי לעבודה נצרת |
34464-12-14
18.8.2015 |
|
בפני הרשמת: ד"ר רויטל טרנר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: מנסור חביבאללה |
נתבעת: שומרי הגליל (ע.ע.ט) 2000 בע"מ |
| החלטה | |
כללי
1.בפניי בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים כנגד הנתבעת.
2.עניינה של התביעה בדרישתו של התובע לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין עבודתו עבור הנתבעת, חברת אבטחה, כאשר לטענתו החל את עבודתו בשנת 1999 כאשר הנתבעת פעלה תחת שם שונה ובעלים שונים, ובמשך השנים שינתה את שמה מספר פעמים, אולם הוא עבד ברציפות 15 שנים באותו מקום ובכפוף לאותם מנהלים או ממונים. עוד טוען התובע כי בכל פעם בו שינתה הנתבעת את שמה, החלה להנפיק תלושי שכר עבורו תחת שמה החדש תוך שהיא מוחקת את שנות הוותק שלו.
3.להגנתה טוענת הנתבעת כי העסיקה את התובע רק מחודש יוני 2012 ועד לחודש ינואר 2014, וכי כל זכויותיו של התובע בגין תקופה זו שולמו במלואן.
4.במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים בתיק, טען הבעלים הנוכחי של הנתבעת, מר אדריס אחמד, כי רכש את הנתבעת בחודש ספטמבר 2014 ממשפחת אבו-ראס, אשר היתה הבעלים של הנתבעת במשך כל התקופה לה טוען התובע. עוד טען מר אדריס כי כאשר רכש את הנתבעת, לא רכש את ההתחייבות שלה בגין העובדים, ולכן אין לראות את הנתבעת כאחראית לחובות העבר.
5.כעת, במסגרת הבקשה הנוכחית, מבקש התובע לקבל לידו את הסכם הרכישה שבין משפחת אבו ראס לבין מר אדריס, שכן ההסכם יכול לשפוך אור על התחייבויות הנתבעת בגין זכויותיו של התובע.
6.מנגד, טוענת הנתבעת, כי אין כל רלוונטיות להסכם הרכישה לבין המחלוקות הקיימות בתיק, וכי המסמך מהווה חומר חסוי ופרטי.
המסגרת הנורמטיבית
7.הלכה פסוקה היא כי נטייתם של בתי הדין לעבודה היא לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך, וזאת על מנת לנהל את ההליכים כאשר כל המידע הרלוונטי מצוי בידי הצדדים ובפני בית הדין. תפיסה זו מעוגנת בתקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב-1991, לפיה "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
