סע"ש 33913-07-16

1.לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התובע עתר להתיר את תיקון כתב התביעה באופן שיצורף לכתב התביעה נתבע נוסף, מר אולי רפאל, אביו של הנתבע (להלן: "הנתבע הנוסף").

לטענת התובע, לאור טענת העדר היריבות שהעלה הנתבע בכתב ההגנה, פנה בא כוחו לרשות האוכלוסין, הגירה ומעברי גבול, על מנת לקבל אסמכתא בדבר זהות המעסיק; מהאישור שהתקבל עולה כי הנתבע הנוסף הוא אשר הנפיק לתובע את אשרות העבודה, שנה אחר שנה, במשך כל תקופת ההעסקה כך שהוא היה מעסיקו הרשמי. התובע מוסיף וטוען כי בפועל הנתבע הוא אשר קיבל אותו לעבודה, סיפק לו את כלי העבודה והעביר לו מדי חודש חלק משכר העבודה במזומן לצרכי מחיה וכי הוראות העבודה ניתנו לו הן על ידי הנתבע והן על ידי הנתבע הנוסף.

בנוסף, טוען התובע כי אין לצפות ממנו כי יהיו בידיו פרטיו המדוייקים של ההסדר העסקי בין התובע לבין הנתבע הנוסף וכי מתכונת ההעסקה המורכבת לא הוסברה לו.

3.הנתבע התנגד לבקשה וטען, בין היתר, כי אין חולק כי הנתבע הנוסף רשום בנוגע להיסטוריית המעסיקים של התובע; ואולם, עצם העובדה כי הנתבע הנוסף הינו אביו, אינה מעלה או מורידה ביחס לטענתו שלפיה הוא מעולם לא העסיק את התובע ומעולם לא עסק בחקלאות במשקו של אביו. הנתבע מוסיף וטוען כי הוא לא פגש את התובע מעולם, לא נתן לו הוראת עבודה ו/או הוראה אחרת, לא קיבל את התובע לעבודה, לא סיפק לו כלי עבודה ולא היה משלם את משכורתו.

בנוסף, טוען הנתבע כי התביעה הוגשה מבלי לערוך בדיקה מקדימה ואחראית מי היה מעסיקו של התובע, על שם מי הוצאו אשרות העבודה ו/או פרטים נוספים. לטענתו, הבקשה לתקן את כתב התביעה ולצרף נתבע נוסף הינה נסיון לחמוק מתשלום הוצאות בגין כתב תביעה שגוי שהוגש כנגד הנתבע הלא נכון.

בנסיבות הענין, הנתבעת התנגד לבקשה תיקון כתב התביעה וביקש להורות על מחיקתו מההליך תוך חיוב התובע בהוצאות.

4.בהתאם לתקנה 41 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, תיקון כתב טענות יכול ויורשה ע"י בית הדין בכל שלב משלבי הדיון. ככלל ולמעט במקרים חריגים ינקוט בית הדין לעבודה גישה ליברלית וייעתר לבקשות לתיקון כתב התביעה מקום בו הבקשה אינה לוקה בשיהוי, הוגשה בתום לב, הנזק לצד האחר ניתן לפיצוי בכסף ומקום בו יהיה תועלת בתיקון לבירור הפלוגתאות.

5.בקשה לתיקון כתב תביעה מחייבת איזונים בין האינטרסים של הצדדים להליך, בינם לבין עצמם ובין האינטרסים של הציבור.

במלאכת האיזון יש להביא בחשבון שהזכות להליך הוגן אינה רק נחלת התביעה, אלא גם נחלת ההגנה. לפיכך, מקום בו התובע מבקש לתקן את תביעתו, יש לבחון את התנהלותו ואת המשמעות של היענות לבקשה מבחינת ההליך עצמו ומבחינת ניצול זמנו של בית הדין; כמו כן, יש לבחון עד כמה הכרחי התיקון והאם יביא הדבר לחסימת הטענה או עילת התביעה וכן האם עסקינן בזכויות משפט העבודה המגן או בזכויות חוקתיות, כאשר באלה יטה יותר בית הדין להיות "גמיש" בהיענות לבקשה לתיקון כתב התביעה.

6.לאור כל האמור לעיל, לאחר שחזרתי ושקלתי את הנסיבות בתיק זה ולקחתי בחשבון כי בקשת התיקון הינה, בין היתר, לצורך בירור שאלת זהות המעסיק אשר הינה במחלוקת בין הצדדים וכי בנסיבות בהן קיימת מחלוקת בין הצדדים לגבי זהות המעסיק יש לצרף את כל הצדדים הרלוונטיים לסוגיה (ראו הנחיית בית הדין הארצי בתיק ע"ע 56413-02-12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' זיד חרפוש (29.5.12)), מצאתי כי איזון ראוי ומידתי בין האינטרסים של הצדדים מצדיק את קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה באופן של הוספת נתבע נוסף, תוך חיוב התובע בהוצאות בגין התיקון.