לזרי נ' המוסד לביטוח לאומי

התובע, מר אלעד לזרי, הגיש תביעה זו נגד הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המוסד") לפיצויים בשל נזקים שנגרמו לו, לטענתו, עקב ניהול משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה בחוסר תום לב ועקב פיטוריו שלא בתום לב.

טענת התובע בתמצית היא, שלאחר שהוא הגיש מועמדות למשרה שפירסם המוסד, הוא הופנה לשורה של בחינות, מיונים וראיונות שבסופם קיבל הודעה על קבלתו לעבודה במוסד. בעקבות ההודעה, הוא התפטר משתי עבודות בהן עבד והגיע ליום עבודתו הראשון במוסד, אלא ששם ציפתה לו הפתעה: נאמר לו שבשל העובדה שקרובת משפחה שלו מועסקת במוסד, אין אפשרות להעסיקו, והוא פוטר ביום עבודתו הראשון.

התובע מבקש לפסוק לו פיצוי על הפסדי השתכרות, אובדן ימי עבודה והוצאות נסיעה למבחני המיון, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עוגמת נפש, בסך כולל של 272,800 ש"ח.

הנתבע הגיש כתב הגנה בו הכחיש כי נהג בתובע שלא בתום לב ושלא בהגינות, והכחיש את זכאותו של התובע לסעדים שתבע.

העובדות הצריכות לעניין

התובע הועסק כמטמיע מערכות מידע, בדיקות תוכנה ואיפיונים באגף מערכות מידע בבית חולים "הדסה" בירושלים, החל מיום 4.3.12. התובע התפטר מעבודה זו ביום 31.10.13, בנסיבות שיתוארו להלן.

התובע הועסק כמאבטח בחברת מודיעין אזרחי מיום 1.6.12. התובע התפטר מעבודה זו ביום 31.10.13, בנסיבות שיתוארו להלן.

בחודש 6/2013 פירסם המוסד, באמצעות שירות התעסוקה, מודעה שהזמינה הגשת מועמדויות למשרת מנהל מדור באגף נכות כללית במשרד הראשי של המוסד לביטוח לאומי. מדובר במשרה פטורה ממכרז שאושרה לשנתיים להעסקת עובד בחוזה מיוחד, שלא בתקן המוסד לביטוח לאומי. הממונה על העובד שהיה אמור להיקלט למשרה הייתה גב' לימור לוריא, מנהלת אגף א' גמלאות נכות במשרד הראשי במוסד.

התובע, שהועסק במשרד הראשי של המוסד כמאבטח מטעם חברת האבטחה "מודיעין אזרחי", הבחין בכך שמועמדים לעבודה מגיעים לראיונות למשרדה של גב' לוריא והוא פנה אליה ושאל אם יוכל להגיש מועמדות למשרה. גב' לוריא סיפרה לתובע על התפקיד וערכה לו ראיון, שלא היה מתוכנן (בדרך כלל מועמדים לעבודה שקובעים ראיון הקדימו לשלוח לגב' לוריא קורות חיים).