סע"ש 33526-11-12

1.לפנינו תביעה לשכר עבודה, הפרשות לקרן השתלמות ולקופת "מבטחים", הפרשים בגין פדיון חופשה, הפרשי דמי אבטלה, פיצוי בגין עגמת נפש, פיצויי הסתמכות והפרת חובת תום הלב.

2.טענות התובע

במרץ 2009 זכה התובע במכרז לתפקיד "מנהל מחלקת התברואה" שפרסמה הנתבעת – מועצה מקומית אבן יהודה (להלן גם: "המועצה"). תנאי המכרז כללו עבודה במשרה מלאה ובשכר בשיעור 40% משכר בכירים. תחילת ההעסקה נקבעה ליום 3.5.2009.

כיומיים לפני תחילת העבודה, בסוף אפריל 2009, נאמר לתובע שאינו יכול להתחיל בעבודה כיוון שמשרד הפנים לא מאשר את ההסכם. על כן החלה העסקת התובע באיחור של שלושה חודשים, קרי, באוגוסט 2009 ב"דירוג-דרגה" ולא בשיעור 40% משכר בכירים, תוך שהובטח לו שכאשר יאושר החוזה יקבל את הפרשי השכר באופן רטרואקטיבי. לפיכך החל התובע למלא תפקידו ועשה זאת במסירות ונאמנות.

עם מינויו של סגן ראש מועצה חדש, מר אבי הררי (להלן: "מר הררי") שונתה הגדרת התפקיד של התובע וחלק נכבד מתפקידו הועבר לעובד אחר, בניגוד לאמור במכרז. ואולם, למרות שהתובע השתדל למלא תפקידו על הצד הטוב ביותר חרף השינויים, הוחלט לפטרו.

לתובע נערך שימוע במאי 2011 שבעקבותיו סוכם על תקופת ניסיון של חודשיים. אולם בפועל לא ניתן היה לבחון את תפקודו של התובע שכן הוא נעדר לרגל חתונת בנו, וכן סגן ראש המועצה נעדר עקב מחלה.

מיד בתום שני חודשי הניסיון נערך לתובע שימוע שני מבלי שנכח נציג ועד עובדים, שימוע שבעקבותיו פוטר.

לטענת התובע דין המכרז כדין חוזה מחייב, אותו הפרה הנתבעת. לפיכך הוא זכאי לשכר עבודה עבור שלושת חודשי ההמתנה לתחילת עבודתו לפי אותו שכר שהובטח לו (40% משכר בכירים), הפרשי שכר בגין תקופת העבודה ובגין הפרשות ופדיון חופשה.

התובע טען כי הוא פוטר שלא כדין ולא מטעמים עניינים ועל כן דרש פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב (רכיב שנזנח בהמשך).

התובע אף טען כי לקח הלוואה לרכישת רכב בידיעה שהוא מתחיל לעבוד ביום 1.5.09, דבר שלא קרה, ועל כן הוא דורש פיצויי הסתמכות.

עוד תבע התובע פיצוי בגין עגמת נפש שכן עזב עבודה מסודרת לטובת העבודה במועצה וכן הפרשים בגין דמי אבטלה, שכן נאלץ לקבל דמי אבטלה עקב פיטוריו ששולמו לו על פי השכר שקיבל בפועל ולא זה שהיה אמור לקבל לפי תנאי המכרז.

3.טענות הנתבעת