סע"ש 32555-11-13.26 נובמבר 2014

התובעת – היא המבקשת- עבדה בנתבעת – המשיבה- משנת 1984, לאחר שהועברה ממשרד התקשרות. עבודת התובעת הסתיימה בחודש נובמבר 2012.

בשנת 1994 חתמה התובעת על חוזה העסקה אישי. התובעת חתמה על חוזה אישי נוסף, בשנת 1998.

הטענה המרכזית בתביעתה של התובעת, הינה כי לא ניתן לפגוע בזכויותיה של התובעת בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים בנתבעת, וכי החוזה האישי עליו חתמה אינו גובר על זכויות אלה. לפיכך, מבקשת התובעת זכויות שונות הקשורות לזכויות לפנסיה, למענק פרישה ולתמורה בגין עבודה בשעות נוספות.

בכתב ההגנה הפנתה הנתבעת לשני הסכמים קיבוציים, משנת 1994 ומשנת 2006. בהתאם להסכמים אלה, הוחרג התפקיד בו הועסקה התובעת, וכן התובעת עצמה, באופן מפורש. לפיכך, נטען כי החוזה האישי עליו חתמה התובעת אינו סותר כל הסכם קיבוצי והתובעת אינה זכאית לזכויות הנתבעות.

התובעת מבקשת כעת לתקן את כתב התביעה, כך שתתווסף נתבעת נוספת, הסתדרות העובדים הכללית החדשה- ועד עובדי בזק. בתמצית, טוענת התובעת בטיוטת כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשתה, כי הנתבעת וועד העובדים עשו יד אחת על מנת להסתיר ממנה מידע נחוץ, וכי הוטעתה בעת שהוחתמה על חוזה אישי בשנת 1994. הנתבעת טוענת טענות שונות בדבר היעדר תחולה של ההסכם הקיבוצי משנת 1994 ובדבר נסיבות החתמתה על החוזה האישי מאותה שנה. לפיכך, טוענת התובעת כי היא זכאית לזכויות הן מכוח החוזה האישי והן מכוח ההסכמים הקיבוציים החלים בנתבעת.

הנתבעת מתנגדת לתיקון התביעה. הנתבעת טוענת כי התיקון מבוסס על עילות תביעה חדשות, שלא בא זכרן בכתב התביעה המקורי, ועילות אלה התיישנו. התובעת בחרה, לפני 18 שנים, להיענות להצעת הנתבעת לעבור למתכונת העסקה לפי חוזה אישי, אשר מיצה את זכויותיה בחברה והעניק לה שורת הטבות ותנאי שכר. לפיכך, טענות התובעת בדבר הטעייה או טעות במועד חתימת החוזה בשנת 1994 התיישנו. כן נטען, כי מדובר בהסכמים קיבוציים שהם מסמכים פומביים ואי הידיעה ביחס להסכם קיבוצי אינה עוצרת את מירוץ ההתיישנות.