יאסו נ' רשות האוכלוסין וההגירה

לפנינו תביעת התובע, מר יאסו תמיר, כנגד מעסיקתו, רשות האוכלוסין וההגירה, לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, עגמת נפש והפרת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 בשל אפליה מחמת מוצא.

תשתית עובדתית כעולה מחומר הראיות

1. התובע, מר יאסו תמיר (להלן: התובע או מר יאסו), עלה לארץ מאתיופיה בשנת 1983, הועסק בשירות הנתבעת במתקן משמורת גבעון. התובע החל את עבודתו בנתבעת ביום 3.6.09 כמפקח הגירה ביחידת "עוז" במרחב תל אביב.

2. במסגרת תפקידו של התובע הוא היה אחראי על הפקת אשרות, צווים, לוגסיטיקה, אחראי משמרות, ביצוע מטלות במתקן לרבות תיאום טיסות, ראיון עם הנתינים, טיפול בהפקדת דרכונים, בקשות מקלט, עבודה מול יחידות שונות של הרשות ופרקליטות המדינה, עבודה שוטפת מול משרד המשפטים, שב"ס, משטרה ועורכי דין.

3. ביום 7.2.17 זכה התובע במכרז פנימי של רשות האוכלוסין וההגירה לתפקיד מרכז ראש צוות מתקן משמורת "גבעון" בזרוע ההרחקה והחל את עבודתו כמרכז צוות ביום 3.3.17. עיון בפרוטוקול ועדת הבוחנים של המכרז הפנימי מעלה כי בסעיף ט' לפרוטוקול צוין על ידי הנתבעת: "ט. העדפה מתקנת וחובת הייצוג ההולם.... ההחלטה התקבלה תוך מתן התייחסות להעדפה מתקנת לנשים, בני מיעוטים ובני האוכלוסיה האתיופית" (ר' נספח א' לתצהיר התובע).

4. לאחר זכיית התובע במכרז, התקיימה ביום 26.2.17 פגישת עבודה ותיאום ציפיות בין התובע לבין הממונה עליו, מר אייל הראל, ממונה מתקן משמורת גבעון (להלן: מר הראל), לאור זכיית התובע במכרז לתפקיד מרכז צוות. בשיחה הבהיר הממונה לתובע את חובותיו המקצועיות ואת המטלות הנדרשות לביצוע במסגרת תפקידו, ביניהן, הכרת החוקים ונהלי עבודה, ביצוע משימות באופן מלא, העברת דו"ח מפורט על משימות שבוצעו ושלא בוצעו. במסגרת הפגישה הובהרו לתובע חשיבות התפקיד והציפיות ממנו (ר' נספח א' לכתב ההגנה).

5. ביום 28.2.17 התקיימה שיחת בירור והבהרה לתובע עם מר הראל בנוגע לדיווח שעות של התובע ביום 7.2.17, היום בו התקיים המכרז. במענה לטענות כלפי התובע בנוגע לדיווח זה הבהיר התובע:

   "אכן ביום זה יצאתי מקריית מלאכי למכרז, בסיום המכרז בסביבות השעה 13.20 שאלתי את הממונה, האם יש צורך לחזור לעבודה וקיבלתי תשובה שהנושא נתון להחלטתי. החלטתי לחזור לקריית מלאכי. אבקש לציין כי ביום זה הגעתי לקריית מלאכי בסביבות השעה 16.30 עד שעה 17.00." (מסמך זה הועבר גם למר עמרני- מנהל זרוע הרחקה. ר' נספח ב' לכתב ההגנה).

6. ביום 28.3.17 בעקבות פנייתו של התובע למר נאיף הינו, סמנכ"ל מנהל ומשאבי אנוש ברשות, העביר מר איציק עמרני, מנהל זרוע הרחקה ברשות (להלן: מר עמרני), את התייחסותו לפניית התובע. במכתבו ציין מר עמרני כי לכל אורך תקופת הניסיון פעל התובע בניגוד למצופה ממנו, נקרא לשיחת הבהרה, וכן התריעו בפניו במספר הזדמנויות כי תפקודו לוקה בחסר ועליו לשפרו בהקדם. עוד ציין מר עמרני במכתבו כי ניסיונות ההידברות עם התובע העלו חרס וכי התובע קובע לעצמו את סדר היום ואינו מתייעץ עם הממונים עליו (ר' נספח ג' לכתב ההגנה).

7. ביום 23.4.17 התובע נקרא ביחד עם עובד נוסף לשיחת נזיפה, ונכתב מכתב בנדון על ידי הממונה על התובע מר הראל, שנשלח למר עמרני, בו נכתב :

   "רקע: מעל לחודשים שהנכם ראשי צוות, דרישתי שכל אחד מכם ישב עם העובד בצוות שלו. ז"א תמיר יחד עם אלון קופרמן וירון עם עופר דגון, זאת בכדי לייעל את העבודה במתקן. אמנם ביצעתם את ההנחיה אבל לאחר מספר ימים חזרתם לשבת לפי נוחות ולא לפי צרכי העבודה. דברי הח"מ: הזמנתי אתכם לראיון נזיפה מאחר שלא ביצעתם את הנחייתי. ביקשתי מספר פעמים שתחליפו מקומות אבל אתם לא מתייחסים. אני מצפה מכם להתנהג בצורה מקצועית ובטח בהיותכם ראשי צוות. דברי המרכז תמיר יאסו: מקומי הקודם לפני שזכיתי בראש צוות היה בחדר בו אני יושב עכשיו. בחדר זה אני יושב קרוב לשנתיים... המקום שאליו אמור הייתי לעבור לא נותן לי לבצע את עבודתי בצורה מקצועית, לא נוח לישיבה ולא ניתן לעבוד בו.... יש כאן חתירה לקחת לי את מקום הישיבה שבו אני מבצע את עבודתי נאמנה.. ולשים אותי במקום שממנו אי אפשר כלל לעבוד. אני רואה בכך פגיעה בעבודתי כאשר מנסים לתת נוחות למישהו אחר. בהתאם לזאת אני מבקש להישאר במקומי ולעשות עבודתי בצורה הטובה ביותר... אין סיבה שצד אחר יבוא בטענה שרוצה לשבת במקומי כי לא יכול לעבוד מהמקום ההוא....הח"מ: תמיר שמעתי את טענותיך, בכל זאת הפרת הנחייה ברורה של החתום מטה. דרשתי שתעבור לשבת במשרד יחד עם אלון מקום שבמשך שנים היה מאויש על ידי טובי העובדים במתקן. .." (ר' נספח ד' לכתב ההגנה).