סע"ש 32218-07-10 ניב נ' עמל 1

לפני בקשת המבקש (התובע) לתקן את כתב תביעתו בשנית.

לאחר ששקלתי את הבקשה, התגובה והתשובה מצאתי כי דין הבקשה להתקבל, מהנימוקים הבאים:

1. כידוע, לבית הדין סמכות רחבה להתיר תיקון כתבי טענות מזו של בית המשפט וזאת נוכח השוני בין תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 לבין תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי-דין), התשנ"ב-1991.

    

   הלכה היא כי בבוא בית הדין להחליט בבקשה לתיקון כתבי טענות "ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית הדין. הראשונה, האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון. השניה, האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר".

    

2. עיון בטיוטת כתב התביעה המתוקן מעלה כי יש בו בכדי להעמיד את הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת לדיון, שכן המבקש פירט בטיוטת כתב התביעה המתוקן את עילות התביעה ואת הרכיבים להם הוא זכאי בגין אותן עילות.

    

3. כמו כן, לא מצאתי כי אם תתקבל הבקשה ייגרם למשיבה עוול שאינו ניתן לתיקון באמצעות פצוי כספי.

    

   בהקשר זה אציין כי טענות המשיבה לפיה סיכויי התביעה קלושים בהיעדר תחולה להסכם הקיבוצי עליו נסמך המבקש בטיוטת כתב התביעה המתוקן, הן טענות עובדתיות שמקומן להתברר בדיון ההוכחות שיתקיים בהליך.