שילו נ' דמתי

בפני בית הדין בקשת התובע לביטול החלטה מיום 20/4/17, (להלן: ההחלטה) אשר לפי תוכנה הכוונה גם לביטול הוצאות שהושתו בה וגם למתן אורכה לאפשר תיקון כתב תביעה.

בפני התנגדות הנתבעת לבקשה.בין היתר טענה כי הבקשה מהווה מסלול עוקף הגשת בר"ע ומטעם זה כשלעצמו יש לדחותה.

לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים להלן החלטתי.

נכון הוא כי אין פרוצדורה של תיקון החלטה בדרך בה הגיש זאת ב"כ התובע. (סעש (י-ם) 31028-09-14‏ ‏ ליונדס אלכס נ' גלש"ן שווקים בע"מ). יחד עם זאת אדון בבקשה לגופה.

באשר לביטול ההוצאות שהושתו בהחלטה , נאמר בהחלטה: "לאור האמור בבקשה שבפני פגמים רבים ומהותיים המצדיקים דחייתה וגם מצדיקים חיוב בהוצאות. התובע ישלם שכ"ט ב"כ הנתבע בסך 1200 ₪ תוך 15 יום ללא קשר לתוצאות ההליך. לא ישולם הסכום במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית ממתן ההחלטה ועד לתשלום בפועל."(דגש שלי ש.ש.) זו החלטה מהותית המנומקת גם בסעיפים אחרים בהחלטה.

לא מצאתי כי יש בבקשה המאוחרת, אף אם מתארת סיבות לשיהוי, כדי לתקן את הפגמים דלעיל .לא מצאתי כי יש בנימוקי הבקשה לשנות מעמדת בית הדין שם . על כן הבקשה לביטול הוצאות שהושתו נדחית.

באשר למתן אורכה לתיקון כתב התביעה. הנתבעת טענה כי מסרה תג"מ. בתאריך 26/4/17 הוגש תצהיר גילוי מסמכי הנתבעת. לטענת התובע, הנתבע צירף מסמכי חודש מרץ בלבד בעוד על פי ההחלטה היה על הנתבע לצרף "אני מורה לנתבע להעביר לתובע תצהיר גילוי מסמכים אליו יצורפו כל המסמכים ו/או רישומי המחשב הנוגעים לתקופת עבודתו של התובע ויש בהם פירוט והתייחסות לכמות המכתבים שחולקו ע"י התובע בפועל לרבות אלו שהושבו חזרה".(דגש שלי ש.ש.)

על פי סעיף 5 לתגובת הנתבע אלו כל המסמכים שבידיו או בשליטתו. בנסיבות אלה אין בית הדין יכול לחייבו להציג מה שאין בידו. בקשה זו נדחית. אין בכך לגרוע מזכות התובע לחקור על כך בחקירה נגדית.

לאור האמור הבקשה נדחית