סע"ש 32035-10-13 אטורה תעשיות בע"מ נ' שיטרית

1.לפניי בקשה לתיקון כתב התביעה אשר הגישה התובעת מכח תקנה 41(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 (להלן: "תקנות בית הדין לעבודה"). לבקשה צורף תצהיר הגב' מורג ברק, המשמשת סמנכ"ל כספים בתובעת החל מחודש מרץ 2013, עותק מכתב התביעה המתוקן וכן "כתב תביעה מתוקן ומסומן" המלמד על התיקון המבוקש בכתב התביעה.

2.כתב התביעה המקורי הוגש ביום 15.10.2013 כנגד הנתבע, בטענה כי במהלך עשר שנים וחצי בהן שימש כמנכ"ל התובעת, הוא נטל ממנה כספים תוך מעילה מתמשכת ואשר מגיעים לסך של 9,271,157 ₪. לכתב התביעה צורפה חוות דעת מומחה- רו"ח מר אלישע סער (להלן: "חוות הדעת הראשונה/"רו"ח סער", בהתאמה) אשר ערך להצהרתו פעילות חקירתית לצורך כך. טענת התובעת הינה כי הנתבע זכה לאמונם המוחלט של בעלי השליטה בה אשר הינם אזרחים זרים, אותו ניצל לטובתו. נטען למשיכת שכר גבוה על ידי הנתבע במהלך השנים, על רכיביו השונים. נטען כי הנתבע ביצע על חשבון התובעת נסיעות פרטיות לחו"ל, כי הנתבע קיבל החזרי נסיעות כפולים באותן נסיעות והחזרים עבור מתנות, לכאורה עבור לקוחות התובעת, אך למעשה עבורו. עוד נטען לנטילת כספים במרמה באמצעות כרטיסי אשראי של התובעת ובאמצעות כספי "קופה קטנה", לטובת הנתבע וללא אישור. צוינו רכישות ציוד אלקטרוני, ביגוד, שירותי תרגום שביצעה אשתו של הנתבע עבור התובעת וכן דמי שכירות דירה.

3.כיום מוטל במסגרת הליך זה עיקול על סך 1,200,000 ₪ מכספי הנתבע, כמפורט בהחלטת כב' הרשמת תלחמי סוידאן (החלטה מיום 9.12.2013). זאת, לאחר שערעור על החלטה זו וערעור שכנגד נדחו כמפורט בהחלטה מיום 16.2.2014 (למעט ערעור התובעת בנושא גובה הערבות).

4.הנתבע הגיש כתב הגנה, בו טען כי מדובר בתביעת סרק שמטרתה יצירת אמתלה לפיטוריו אשר באה למעשה כתוצאה מאי הסכמתו להיענות לדרישה בלתי חוקית לטענתו של בעלי התובעת, מר ג'יאני בוסקולו, להתאים את ספרי התובעת לספרי חברת האם שלה (אלביס). בין היתר טען הנתבע, כי מאז חשיפת המעילה, המוכחשת על ידו, המשיכה התובעת להעסיקו וכן הוצע לו תפקיד עד לפרישתו לפנסיה. עובדות אלו שומטות לטענתו את הבסיס מטענות התובעת כלפיו למרמה ולהפרת אמון מצדו. עוד נטען לשיהוי קיצוני אשר גרם לתובע לנזק ראייתי ולהתיישנות הסכומים אשר נתבעו בגין התקופה אשר קדמה ליום 5.10.2006. נטען לסילוק העילות אשר אינן בסמכות בית הדין לעבודה בכל הקשור לפעולותיו של הנתבע כדירקטור וכן בעילות הנזיקיות שבה. כן השיב הנתבע בכתב הגנתו לטענות התובעת נגדו ובעיקר טען כי לא היתה כל מעילה מצידו וכי הכספים שולמו לו בזכות ובאישור. נטען כנגד חוות דעת רו"ח סער, כי היא מבוססת על נתונים משוללי יסוד ותמיכה ראייתית וכי חוות הדעת ערוכה באופן לא ברור אשר אינו מאפשר לו להתגונן כנגדה. יצוין כי הנתבע מנהל הליך כנגד התובעת וכנגד מר בוסקולו בטענה לפיטורים שלא כדין וכן בעילות נוספות.

5.יובהר כי טענות הצדדים לעיל מתוארות בתמצית רבה וכרקע בלבד.

6.בבקשה זו שלפני, אשר הוגשה כשמונה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, נטען כי חוות הדעת הראשונה התבססה על ממצאים אשר התגלו עד למועד עריכתה. לטענת התובעת, חוות הדעת הוגשה במהרה ובטרם הושלמה החקירה וזאת על מנת שתתמוך בבקשה לעיקול נכסי הנתבע. נטען כי הנתבע הציג את גרסתו לאמור בתביעה רק לאחר הגשתה, אז המשיכה התובעת והמומחה מטעמה לבצע את הביקורת החקירתית ובמהלכה אותרו "עדויות ומסמכים נוספים שיש להם רלוונטיות וחשיבות רבה לצורך בירור השאלות העיקריות שבמחלוקת". חוות הדעת המצורפת לבקשה (להלן: "חוות הדעת השנייה") מפרטת את המסמכים אשר הגיעו לידי המומחה לאחר חוות הדעת הראשונה. נטען כי לאחר מועד זה "נחשפו מעילות נוספות בכספי התובעת" אשר לא היו בידיעת התובעת. מדובר בנסיעות פרטיות אשר דווחו כנסיעות עסקיות ובמהלך חופשת הנתבע, בתשלום כספים לבנו של הנתבע אשר הועסק על ידי התובעת בזמן שעבד ולמד בארה"ב לטענתה, כספים ששולמו ליקבי בנימינה שם הועסקה בתו כמנכ"ל, דמי שכירות בגין שכירות דירה לנתבע ששולמו למעשה לחברתו בגין מגוריהם המשותפים. כן צוינו רכישות מוצרים פרטיים ושירותים נוספים על המוזכר בחוות הדעת הראשונה, למטרות הנתבע. נטען כי עובדות אלו "שופכות אור נוסף על דרך פעולת הנתבע ושיטותיו".

עוד נטען בבקשה כי ההליך נמצא בראשיתו שכן לא התקיים ולו דיון מקדמי אחד, כי הפסיקה אימצה גישה ליברלית ביחס לבקשות כגון אלו, כי התיקונים מתייחסים לשתי פלוגתאות מרכזיות בתביעה - פרטי המעילה ותנאי העסקת הנתבע. אישור התיקונים יאפשר, לטענת התובעת, להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. עוד נטען כי התיקון "בעיקרו" מתייחס לעילות התביעה המקוריות ואין בו כדי לפגוע באינטרס כלשהו של הנתבע הראוי להגנת בית הדין. עוד נטען כי הצורך בתיקון נובע מכך שהנתבע סרב למסור גרסה להאשמות אשר הועלו נגדו עד להגשת כתב התביעה המקורי ומכך שהוא הסתיר והסווה את פעולותיו.

7.הנתבע בתגובתו טען כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו עיון בה מעלה כי מדובר למעשה בתביעה חדשה לחלוטין. בעיקר, נטען, מדובר בניסיון של התובעת לעקוף את ההתיישנות אשר חלה על העילות והטענות "החדשות" נשוא התביעה המתוקנת. נטען כי כל העילות והטענות אשר אירעו לפני יום 1.7.2008 כבר התיישנו וכי אילו יותר התיקון הן ייוחסו לכתב התביעה המקורי ובכך תישלל מהנתבע האפשרות להתגונן מפניהן. נטען כי העילות אשר התיישנו מגיעות לסך של 3,771,476 ₪ (פסקה 19 לתגובה). במקרה כזה, טען הנתבע, הפסיקה אינה מתירה תיקון של כתב טענות. כן נטען תוך פירוט ומתן דוגמאות כי כבר במועד הדיון בבקשה להטלת העיקולים היו בידי התובעת הראיות המכונות על ידי "ראיות חדשות", ואף על פי כן הוגשה הבקשה לתיקון בחלוף 8 חודשים ולאחר שהנתבע כבר הגיש את כתב הגנתו. נטען כי המסמכים הועלמו מבית הדין באופן מכוון שכן לא שירתו את התובעת בבקשתה למתן עיקולים. נטען כי התובעת מושתקת מלהעלות גרסה עובדתית חדשה. צוין כי מדובר ב"מקצה שיפורים" אשר בא במענה לכתב ההגנה. עוד נטען להרחבת חזית המריבה ולשינוי גרסאות קיצוני. נטען גם כי מטעמים פרוצדוראליים לא ניתן לקבל את התביעה שכן הבקשה נעדרת תצהיר לתמיכה בעובדות, של הגורם שבאמת יכול לאמתן (מר בוסקולו). נטען כי בנסיבות אלו הדרך הדיונית היחידה הינה רק מחיקת כתב התביעה תוך מתן אפשרות לתובעת להגיש תביעה חדשה. בכל מקרה, נתבקש מאת הנתבע להורות על חקירת המצהירים מטעם התובעת- הגב' מורג ורו"ח סער ולהורות על פסיקת הוצאות ריאליות.

8.בתשובתה לתגובת הנתבע, טענה התובעת כי יש להתיר לה לתקן את כתב התביעה על בסיס כתבי הטענות וללא צורך בחקירת המצהירים ונטען כי הפסיקה אליה מפנה הנתבע, אינה רלוונטית. עוד נטען כי התובעת נקטה בדרך המלך עת שהוסיפה לחקור באמצעות המומחה מטעמה את הטענות הכבושות, כך לטענתה, של הנתבע באופן שתינתן לו האפשרות להשיב עליהן. נטען כי אפילו חלה על חלק ממעשי הנתבע התיישנות, העובדות ביחס למעשים אלו רלוונטיות לצורך הוכחת ה"שיטה" שבבסיס פעולותיו. עוד נטען כי כל שמבוקש להוסיף הוא עובדות רלבנטיות שבמועד הגשת כתב התביעה המקורי טרם אותרו, לא היו בידיעת התובעת או המומחה מטעמה, או שהפכו רלוונטיות לאחר שהנתבע "חשף את גרסתו הכבושה". עוד נטען כי העילות שבבסיס כתב התביעה לא השתנו וכל שהוסף הוא פירוט עובדתי והסתמכות על ממצאים נוספים ותיקון סכומי הסעדים הנתבעים. עוד נטען כי ביחס לעילות אשר ארעו יותר משבע שנים לפני מועד הגשת כתב התביעה המקורי, או המתוקן, הרי שאלו לא התיישנו לנוכח הוראות סעיף 7-8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958 וכן הוראות סעיף 89 לפקודת הנזיקין לעניין התיישנות עוולות. מכאן שבכל מקרה לצורך הכרעה בשאלה זו יש להמתין לשלב ההוכחות. עוד נטען כי הגב' מורג ורו"ח סער הינם המתאימים ליתן תצהיר בתמיכה בבקשה שכן גב' מורג היא מי שטיפלה מטעם התובעת "בחשיפת מעילות המשיב" מול המומחה שביצע את הביקורת החקירתית. נטען כי מר בוסקולו הינו תושב איטליה ובין השאר, כי "אינו יודע אילו מסמכים התגלו והועברו למומחה ומתי". עוד נטען כי הנתבע עצמו לא צירף תצהיר לתמיכה בעובדות שבתגובתו ועל כן אין לו על מה להלין.