ראנוטי ראנג'אני ראטנאיאקה נ' פאר ז"ל ואח'

1.הנתבע 1 ז"ל, בו טיפלה התובעת, לגרסתה, וכבת זוגו שימשה לגרסת הנתבעת 2, נפטר והותיר אחריו צוואה.

2.בדיון המוקדם שהתקיים בפני היום הודיע ב"כ הנתבעת 2, כי הוגשה לרשם לעניני ירושה בקשה ליתן צו קיום צוואה, אך צו כאמור טרם ניתן. על מנת לסבר את האוזן יצוין, כי אף התובעת נמנית, לכאורה, עם יורשי המנוח, משהמנוח ציווה לה, בצוואתו, סכום אשר הנתבעת 2 סבורה, כי מותלה היה בהתקיימותו של תנאי שלא השתכלל ועל כן לא קמה לתובעת זכאות לקבלו.

3.טענה התובעת, כי יש לקדם את ההליכים בתיק זה אף שטרם ניתן צו קיום צוואה וחרף קיומה של מחלוקת משפטית בין הצדדים בענין זכותה של התובעת לקבלת כספים מכח הצוואה, מחלוקת שככל הנראה תידון על ידי בית המשפט לעניני משפחה.

4.ב"כ הנתבעים טען בדיון המוקדם כי "התיק אינו בשל לדיון הוכחות הואיל ובשלב הזה לא ניתן צו קיום צוואה או צו קיום ירושה ולכן אני סבור שלבית הדין אין סמכות להכריע בשלב זה כנגד הנתבעים/העיזבון עד להכרעה סופית של רשם הירושות או לחילופין ביהמ"ש לענייני משפחה" (ר' פרוטוקול עמ' 3 שורות 5-3).

5.תקנה 25 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 קובעת:

"מת בעל דין או פשט את הרגל או שנכס שלו נסב - אם מרצון ואם מכוח דין - רשאי בית הדין להורות, אם ראה צורך בכך לשם יישוב מלא של כל השאלות הכרוכות בדבר, כי מבצע הצוואה או מנהל העזבון, או היורשים או הנאמנים, או חליף אחר של בעל הדין, כולם או מקצתם, יהיו לבעלי הדין, או שתומצא להם הודעה בדרך או בצורה שיקבע בית הדין ובתנאים שיקבע, והוא יתן צו בדבר המשך המשפט כפי שנראה לו".

6.התקנה מונה מספר חלופות בהתקיים אחת מהן רשאי בית הדין לקבוע כי ההליכים בתובענה שהוגשה נגד נתבע או תובע שנפטרו תמשך, ובין היתר, כי מונה מנהל לעזבונו של המנוח, מבצע צוואה, יורשים, נאמנים או "חליף אחר של בעל הדין".

7.עיון בצוואת המנוח שצורפה לכתב הגנה עולה, כי המנוח ציין כי "כמנהל עזבון ומקיים צוואתי, קבעתי את ביתי/עו"ד" , אך לא ברור האם יש לראות בכך משום מינוי ביתו כמנהלת עזבונו אם לאו. פרשנותה של הצוואה אינה בתחום מומחיותו של בית דין זה ועל כן אותיר את הדברים כמות שהם ואת מלאכת הפרשנות לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לעניני משפחה.