סע"ש 31506-02-14,"ש 31473-02-14

לפנינו שתי תביעות שהגישו התובעים: גב' נאווה לביא (להלן: "התובעת" או "נאווה") ובנה, מר ניב לביא (להלן: "התובע" או "ניב") כנגד מעסיקתם מוניטין יונדאי רעננה 2006 בע"מ (להלן: "הנתבעת" ו/או "המוסך").

בתביעתם עותרים התובעים לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בשל אי קיום חובת השימוע; פיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 בשל הפליה מחמת מעמד אישי; וכן פיצויי הלנת שכר והלנת פיצויי פיטורים.

מנגד הגיש המוסך תביעה שכנגד כנגדם, שעיקרה הפרת אמון ועשיית עושר בשל סיוע למעילה בכספי המוסך, שהתבצע לטענתו על ידי אחד מבעלי המוסך, מר אלי לביא (בעלה של נאווה ואביו של ניב).

בהחלטה, מיום 11.3.15, של כב' סגן הנשיאה שמואל טננבוים, אוחד הדיון בשתי התביעות.

העובדות לענייננו:

הנתבעת הנה חברה פרטית המפעילה מוסך לתיקון רכבים בעיר רעננה.

לנתבעת 3 בעלי מניות בחלקים שווים: מר ברוך אנגלנדר (להלן: "ברוך"), מר אדם שיינר (להלן: "אדם"), ואלי לביא (כאמור, בעלה של התובעת ואביו של התובע ולהלן:"אלי"). בזמנים הרלוונטיים לתביעה, בעלי המניות עבדו בתפקידים כדלקמן: אלי- מנכ"ל; ברוך- מנהל מקצועי של העבודה במוסך; אדם- אחראי מחסן חלפים.

החל מיום 1.7.10 הועסקה התובעת על ידי הנתבעת במשרד הקבלה של הנתבעת.

לטענת התובעת היא הועסקה כמנהלת משרד הקבלה ופקידה ראשית.

לטענת הנתבעת תפקידה לא היה מוגדר כביכול.

החל מיום 1.11.08 הועסק התובע על ידי הנתבעת כמכונאי במוסך.