סע"ש 3147-09-13

בפנינו בקשה שהגישה התובעת ביום 13/07/2015 לעיין מחדש בהחלטה מיום 27/04/2015 בה חוייבה בהוצאות המשיבים.

לאחר שעיינו בבקשה ובתגובה לה ניתנת החלטתנו ובקציר האמר:

א.הבקשה מעלה טענות עובדה ולא נתמכה בתצהיר, כמתחייב.

למצער, לא השכילה המבקשת (ולוּ לאחר תגובת המשיבים) לבקש להגיש תצהיר לאימות העובדות שטענה להן.

ב.כך גם, ניתנה החלטת בית הדין("ההחלטה") לאחר שהתאפשר לצדדים להתייחס לעניין, ובמעמד הצדדים ולאחר שבית הדין שקל טענות הצדדים.

לא נהיר איפוא מהיכן "הסמכות" ל"עיון חוזר" [ראה עניין חרמוני, בש"א 1380/01 אמיר חרמוני ואברהם רייטמן נ' התעשיה האווירית לישראל, (מיום 27/4/01)].

ג.יתר על כן, אף בהתעלם מאלה – לא נבין (וגם לכך אין תצהיר בפנינו!) מדוע נדרשה לתובעת תקופה של כחודשיים ומחצה (!) להגיש בקשתה – ודאי כך, משהחלטה ניתנה כאמור במעמדה.

ד.ולגוף הטענות – 

לא נוכל להכריע בעת זו מצבו של איזה צד קשה יותר ונצרך ל"רחמי בית הדין".

הדיון נקבע כאמור להוכחות, חודשים רבים טרם שהתייצבו הצדדים בפנינו.