סע"ש 30589-06-14

1.עניינו של פסק דין זה, תביעה שהגיש מר ראתב אסמעיל בטאט (להלן: "התובע"), תושב דאהריה אשר בשליטת הרשות הפלסטינאית, ובה ביקש לחייב את הנתבעת בסכום של 122,429 ש"ח, כמפורט בכתב התביעה.

2.בתביעה שהגיש התובע בחודש 6/14, טען התובע כי החל לעבוד אצל הנתבעת החל מחודש 3/08 ועד לחודש 10/12. יחסים אלה הסתיימו בפיטוריו של התובע על ידי הנתבעת וזאת ללא מתן הודעה מוקדמת.

בנסיבות אלה טען התובע, כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים על פי חישוב המפורט בתביעה, בסכום של 18,588 ש"ח ולדמי הודעה מוקדמת בסך של 6,000 ₪.

3.בתביעה נטען עוד, כי הדיווח שהעבירה הנתבעת לשירות התעסוקה על הימים בהם עבד התובע מידי חודש, היה דיווח חלקי וחסר, שכן התובע עבד מידי חודש 20 יום לפחות, והתשלום המופיע בתלושי השכר אינו משקף כלל את המציאות, שכן שכרו היומי של התובע עמד על סך של 300 ₪ נטו בכל יום עבודה.

4.כתוצאה מהדיווח החלקי והחסר, הפרשות הנתבעת לפנסיה עבור התובע במסגרת שירות התעסוקה – הופרשו אף הן בחסר. לפיכך, התבקש בית הדין לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי לתובע בגובה הפרש בין הסכום שהיה על הנתבעת להעביר לשירות התעסוקה על חשבון זכויותיו לפנסיה, לסכום שהועבר בפועל.

סך הכל ביקש התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין ביצוע הפרשות בחסר להבטחת זכויותיו לפנסיה בסכום של 10,478 ₪.

5.לגרסת התובע, במהלך תקופת עבודתו אצל הנתבעת, לא שילמה הנתבעת לתובע דמי חגים, תשלום עבור ימי חופשה, דמי כלכלה וקצובת הבראה. כן טען התובע, כי הנתבעת לא סיפקה לו מערכות ביגוד כמתחייב מהוראות ההסכם הקיבוצי בענף הבנייה וכן זכאי להפרשי שכר לפי הקבוע בצו ההרחבה בענף הבנייה.

6.בית הדין התבקש לחייב את הנתבעת בתשלום עבור ימי חג בסך 14,000 ₪, פדיון חופשה בסך 14,300 ₪, דמי כלכלה בסך 7,784 ₪, דמי הבראה בסך 6,358 ₪, תשלום עבור ביגוד בסך של 3,733 ₪, דמי נסיעות בסך 22,400 ₪, מתנות חגים בסך 1,800 ₪, קרן השתלמות בסך 4,050 ₪ והפרשי שכר בסך של 12,938 ₪.

7.בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובע אמנם הועסק בשירותה במשך 54 חודשים.