סע"ש 30479-05-16

לאחר שעיינתי בבקשת הנתבעת לצירוף נתבעת נוספת וכן להורות לתובע לקצוב את סכומי התביעה, בתגובת התובע ובתשובת הנתבעת, להלן החלטתי:

1. תקנה 18 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כך:

   "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית הדין או הרשם, לבקשת בעל דין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שיהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר לבית הדין לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

    

2. בעניין ע"ע 56413/02/12 מ.ב. גלאט עוף למהדרין בע"מ נ' זיד חרפוש (ניתן ביום 29/5/12) נפסק כי:

   "בתיקים מעין אלה, בהם מתעוררת שאלת זהות המעביד, יעילות הדיון וקביעת חיובי הצדדים מצדיקה צירוף כל אלה שלכאורה אפשר שהם בגדר המעבידים לדיון, על מנת שבית הדין יבחן על פי מלוא הראיות את שאלת מיהות המעביד, ויקבע באופן שיחייב את כלל הצדדים, את חבויות המעביד כלפי העובד התובע. האמור הנחה אותנו בהצעתנו לצדדים כמפורט לעיל. מן הראוי שהאמור ינחה את בתי הדין האזוריים בתביעות הדומות המתבררות בפניהם".

3. באותו עניין דובר בבקשה של הנתבע לצרף את מי שנטען על ידו כי היו מעסיקיו התובע. הערעור התקבל חרף התנגדות התובע לבקשת הצירוף.

    

4. משכך נפסק בהינתן מחלוקת בשאלת זהות המעסיק, אזי בעניננו כאשר מוסכם שמשך ארבעה חודשים הנתבעת שמבוקש להוסיפה הייתה המעסיקה, הצירוף נדרש מכוח קל וחומר, וכך גם לפי לשון התקנות.

    

5. הטרוניה שבתגובת התובע לעצם הגשת הבקשה אינה במקומה. גם הטענה, כי בקשת הנתבעת מנוגדת לחוק ולפסיקה אינה נכונה לאור נוסח התקנות והפסיקה שצוינה לעיל.