סע"ש 3037-06-14 שוארב ושאם עזבון המנוח ואח' נ' חוות מיכאל האחים שליט

: | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
3037-06-14
1.2.2015
בפני השופט:
אייל אברהמי - סגן הנשיאה

- נגד -
תובעים:
1. שוארב ושאם עזבון המנוח
2. יוסף שוארב
3. ולאא מוחמד זבן
4. ספא שוארב
5. חוסון שארב
6. פדאא זבן
7. חאלד ושאם שוארב

עו"ד ג'ורג' שוכרי
נתבעת:
חוות מיכאל האחים שליט
עו"ד האשם עותמאנה
החלטה
 
 

 

  1. בפניי בקשת הנתבעת לסילוק התביעה כנגדה על הסף, הואיל ומבירור שעשתה עלה שהמעסיקה האמתית של התובע 1 שוארב ושאם ז"ל המנוח (להלן: "התובע") איננה הנתבעת אלא שותפות בשם שליט נועם ושות' (חוות מיכאל האחים שליט) שמספרה ********** (להלן: "השותפות"), ולא החברה שהיא הנתבעת. הנתבעת צירפה אישור עוסק מורשה של השותפות.

  2. התובעים ביקשו לדחות הבקשה לסילוק על הסף, ולחלופין להתיר להם לתקן כתב התביעה על דרך של הוספת השותפות כנתבעת לתיק. לטענתם לא ברור אם הנתבעת היא המעסיקה או השותפות שכן יש חפיפה בין הבעלים של השתיים. התובע טען כי ככל שהשותפות תגיש אישור לפיו היא מעסיקתו של התובע, ניתן יהיה לתקן את כתב התביעה כך שהנתבעת תהא השותפות ולא הנתבעת הנוכחית.

  3. בתעודת עובד ציבור מיום 14.12.14 (הוגשה לתיק ביום 21.12.14) נרשם כי מעסיקו של התובע היה "שליט נועם ושות'" סמל מעסיק ******** / ת.ז. **********.

  4. התובע נדרש להבהיר אם די בתעודת עובד הציבור כדי להוות האישור שביקש אולם על אף חלוף המועד לא הודיע כנדרש.

     

    דיון והכרעה

  5. המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). מגמה זו משתלבת עם סדרי הדין הגמישים הנהוגים בבתי הדין לעבודה, שמטרתם להקל על הבאת עניינו של העובד לדיון מהותי, בלא שמכשלות פרוצדוראליות יעמדו לו לרועץ. בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו– כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).

  6. בדב"ע תש"ן/23-3 מדינת ישראל – מלמן פד"ע כא 360, 363, נקבע כי שומה על בית הדין הבוחן בקשה לתיקון כתבי טענות לשים לנגד עיניו דברים אלו:

    "מתן רשות לתקן כתב טענות נתון תמיד לשיקול דעתו המשפטי של בית המשפט, לאחר שישקול את נסיבות העניין. כאשר מבקשים כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט. הראשונה – האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתה האמיתית לדיון – השניה האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שבפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השניה היא מאוד ליברלית, די שהטפל לא יכשיל את העיקר".

     

  7. ומן הכלל אל הפרט, בענייננו השלב בו נתבקש תיקון כתב התביעה הינו בטרם הדיון המוקדם ובטרם הוגש כתב הגנה בתיק. התביעה כנגד הנתבעת 2 – המדינה – נמחקה כמפורט בפסק הדין שניתן בעניין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>