סע"ש 29817-06-14

1.מונחת בפני בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספת שתי נתבעות חדשות: "מינימרקט קורן יפעת", וגב' יפעת קורן.

רקע עובדתי

2.על פי כתב התביעה המקורי, הועסק המבקש על ידי המשיבים בשנים 2003-2014, במסגרת רשת של מרכולים שהיתה בבעלות בני משפחה אחת. עוד נטען כי תחילה הועסק המבקש על ידי משיבה 1 ובסמוך לשנת 2006 התחלפו המעסיקים והמבקש המשיך לעבוד תחת משיבה 2. כמו כן, נטען כי משיבים 3 ו-4 ניהלו בפועל את המרכולים והם אחראים אישית לזכויותיו של המבקש.

3.ביום 23.11.14 התקיים דיון מוקדם בתיק, במהלכו טען המבקש כי הלכה למעשה מעסיקתו האחרונה היתה חברה אחרת, מינימרקט קורן יפעת, אף היא בבעלות בני המשפחה, כאשר חברה זו נוהלה גם על ידי גב' קורן.

4.במסגרת הבקשה הנוכחית, נטען כי בשנת 2012 לערך, התחלפו המעסיקים בפעם השלישית וכי "מינימרקט קורן יפעת" היתה המעסיקה האחרונה בפועל, בניהולה של גב' קורן, ולכן יש לאפשר את תיקון כתב התביעה על מנת לברר את זהות הגורם האחראי לזכויותיו של המבקש בגין כל תקופת עבודתו.

5.בתגובתם, טוענים המשיבים כי היה על המבקש לתקן את כתב התביעה על דרך של מחיקת משיבים 3 ו-4 בהעדר עילה כנגדם, וכן כי התביעה כנגד משיבה 1 התיישנה. זאת ועוד, טוענים המשיבים כי אין למבקש עילת תביעה אישית כנגד גב' קורן ולכן אין להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש.

6.דיון והכרעה:

א.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות"), קובעת כי בידי בית הדין שיקול דעת רחב לעניין תיקון כתבי טענות כך שבית הדין רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו. כמו כן, קובעת תקנה 18 לתקנות כי רשאי בית הדין לצרף נתבע שנוכחותו בבית הדין דרושה כדי לאפשר הכרעה יעילה בכל השאלות הכרוכות בתובענה. במקרה דנן, אני סבורה כי יש לאפשר לתובע לתקן בשנית את תביעתו, ויוסבר:

ב.בתי הדין לעבודה אימצו גישה ליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות והם מאפשרים זאת (ואף יורו על כך מיוזמתם) כל אימת שנראה כי התיקון יתרום להעמדת מכלול המחלוקות הרלבנטיות בפני בית הדין, ובכך יתרום לבירור האמת באופן ממצה ויעיל. עוד נקבע, כי בית הדין יאפשר תיקון תביעה מקום בו התיקון לא יגרום לצד השני נזקים שאינם ניתנים לתיקון על דרך פסיקת פיצוי כספי.