סע"ש 29369-07-12.12 אוגוסט 2014

לפנינו תביעתה של הגב' ליליה רוס (להלן – התובעת), אשר שימשה כעובדת סיעודית, כנגד הנתבעת 1, הגב' מתילדה רוסו ז"ל וכנגד הנתבע 2, עזבון המנוח מוריץ רוסו ז"ל, לתשלום גמול עבור עבודה במנוחה שבועית מכח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 ומכח פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וזאת לתקופה שהחל מחודש אפריל 2010 ועד לחודש אפריל 2012.

לציין, כי הואיל ועל פי צו הירושה, הגב' רוסו ז"ל היתה היורשת היחידה של המנוח, הוחלף עזבונו בבגב' רוסו ז"ל, אשר נתבעה בתיק זה הן כנתבעת ישירה והן כחליפתו של עזבון המנוח. למרבה הצער בטרם היה סיפק ליתן את פסק הדין, נפטרה הגב' רוסו ז"ל, ועל כן וכל עוד לא הוכח אחרת הוחלפה בעזבונה.

העובדות

ואלו העובדות שביסוד המחלוקת מושא תביעה זו:

1.התובעת, אזרחית מולדובה, הגיעה לארץ בחודש אפריל 2010 לעבוד כעובדת סיעוד אצל ב בני הזוג רוסו (להלן – בני הזוג או הנתבעים).

2.התובעת החלה את עבודתה אצל בני הזוג ביום 29.4.2010.

3.הגב' רוסו ז"ל (להלן- הנתבעת), ילידת שנת 1924 סבלה ממחלות שונות, כפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלה מה היתה מידת תלותה בזולת, הגם שלא היה חולק ביניהם כי היתה צלולה לחלוטין.

המנוח בן 89 במותו, היה חולה בסרטן ונפטר ביום 22.4.2012, כפוף למחלוקת בין הצדדים בשאלת מידת תלותו בזולת.

4.התובעת התגוררה בדירה עם הנתבעים. שטח הדירה הוא כ- 100 מ"ר, והיא כוללת סלון, מרפסת סגורה, מטבח, חדר אמבטיה, חדר שירותים, חדר שינה ו-2 חדרים קטנים שאחד מהם שימש את התובעת.

5.בסופו של יום, אף לא היה חולק בין הצדדים כי המנוח ערך הסכם בשפה הרומנית (ראה: נספח ב' לתצהיר הנתבעת, ותרגומו לעברית- נספח ג' לתצהיר הנתבעת), עליו חתמה התובעת (להלן – ההסכם).

על פי ההסכם נקבע כי התובעת תהיה זכאית לתמורה חודשית כדלקמן:

משכורת חודשית בסך 3,050 ₪ (לטענת הנתבעים, לאחר קיזוז ניכויים מותרים עפ"י דין).

"דמי כיס ליום ראשון" בסך 4X 100 ₪ = 400 ₪.