סע"ש 29358-03-16

לעיונו של בית הדין הגישה התובעת דו"ח חוקר חוקר פרטי ואת החוזה בדבר מכירת פעילות חברת דיזנהאוז, ולהלן החלטתי בעניין גילוי המסמכים:

חוזה המכירה

מעיון בחוזה עולה, כי הוא כולל סודות מסחריים רבים, של מספר חברות, בהן התובעת. עם זאת, הפרק שעניינו "מנגנון התאמת התמורה" (סעיפים 4.2 – 4.6), הוא בעל שייכות ישירה לענייננו.

לטענת התובעת, פרק זה בוטל בהסכמות בשלב מאוחר יותר אולם ראיות לכך לא הוצגו. לפיכך, תגלה התובעת תוך 21 יום את הפרק לצד שכנגד, בהשחרת הסכומים המוזכרים בו. לחלופין, תמציא מסמך המעיד על ביטול הוראות הפרק בחוזה, תוך אותו פרק זמן.

דו"ח חוקר

התובעת מבקשת לדחות את מועד גילוי הדו"ח, עד לאחר שלב הגשת ראיות הצד שכנגד, מתוך חשש לשיבוש ראיות.

לאחר שקילת נימוקי הבקשה, כמו גם לאחר עיון בדו"ח החוקר, לא מצאתי כי הבקשה עומדת בכללים שהותוו בפסיקה, ולפיכך לא ניתן להיעתר לה.

עניין דומה נדון בבר"ע (ארצי) 18709-05-16 אוניברסיטת בן גוריות בנגב- ד"ר ערן אלמגור (28.7.16), שם נדונה בקשת תובע לדחות את העיון בראיה מטעמו עד לאחר הגשת ראיות הנתבעת. בית הדין הארצי לעבודה פירט את ההלכה הרלוונטית ופסק כך (מפאת חשיבות הדברים מובא הציטוט במלואו, ההדגשות במקור):

"18. בקשת המשיב לדחיית העיון בהקלטות עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם האוניברסיטה (הנתבעת בתיק האזורי) יש בה משום סטייה מסדרי הדיון ומסדר הבאת הראיות, הקובע כי על הנתבע להגיש את ראיותיו רק לאחר שהתובע הגיש את ראיותיו שלו. כלל זה חל גם על הגשת הקלטות, וזאת גם אם הדבר אינו נוח לתובע מבחינה טקטית. ויודגש כי הבאת ראיות בדרך של תצהירים, כבענייננו, אינה משנה מסדר הבאת הראיות הרגיל.

19. קודם שנמשיך ראוי לשים לב לעובדה כי הלכת סוויסה לא שינתה את כללי סדר הבאת הראיות, אלא עסקה בכללים לסטייה מהעקרון של "קלפים פתוחים". וכך הוסבר על ידי המשנה לנשיאה ריבלין בעניין פלוני:

"בהקשר זה ראוי לעמוד על ההבדלים שבין דחיית העיון המוקדם במסמך עד למועד שמיעת הראיות לבין שינוי סדר הבאת הראיות במסגרת הוכחת התביעה. סמכותו של בית המשפט לדחות עיון במסמך נדונה בפסק-הדין בעניין סוויסה. שם התעוררה השאלה אם יש להתיר לנתבע לדחות את העיון בחלק ממסמכיו עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע. נקבע כי ככלל, יש מקום לגילוי כללי של מסמכים ולעיון בהם במסגרת ההליכים המקדמיים; אולם בית המשפט רשאי לסטות מכלל זה במקרה בו העיון המוקדם עשוי לשמש את התובע לשם שיבוש ראיותיו. ההכרעה בשאלה אימתי החשש לשיבוש ראיות מצדיק סטייה מן הכלל הרגיל של גילוי נתונה, כך נקבע, לשיקול דעתו של בית המשפט לפי נסיבות העניין.

פסק-הדין בעניין סוויסה מתייחס, כאמור, להליכים המקדמיים ולא לשלב ניהול התביעה גופה. להבדל זה נפקות חשובה. כאמור בעניין סוויסה, הפעלת הסמכות לדחות את העיון במסמכים עד למועד הצגת הראיות במסגרת ניהול התביעה, תוך וויתור על היתרונות הגלומים בכלל הרגיל של 'משחק בקלפים פתוחים', נותנת ביטוי לאופייה האדברסרי, למצער בבסיסה, של שיטת המשפט הדיונית בישראל. כך, בפסק-הדין בעניין סוויסה נקבע שהנתבעים יציגו את מלוא ראיותיהם לאחר הצגת הראיות מטעם התביעה; זהו סדר הבאת הראיות הרגיל. לעומת זאת, דחיית מועד הצגתן של ראיות מטעם התובע עד לאחר הצגת ראיותיו של הנתבע אינה מקדמת את היתרונות שב"משחק בקלפים פתוחים" (שהרי דחיית הצגתה של ראיה פועלת ל"סגירת הקלפים") ומן העבר השני אף אינה מתיישבת עם השיטה האדברסרית, שסדר הבאת הראיות הוא יסוד מוסד בה. בדחייה מסוג זה כרוכה פגיעה כפולה בכללים הדיוניים הרגילים: הן בסדרי הדין הנוגעים להליכי גילוי מוקדם, הן בסדרי הדין הנוגעים לסדר הבאת הראיות במשפט. פגיעה כפולה כזו תהיה מוצדקת לעיתים רחוקות ביותר." (הדגשות הוספו – א.א.)

20.הנה כי כן, דחיית עיון תובע בראיות הנתבע, למועד שהוא מאוחר להגשת ראיות התובע, הוא אך סטייה מהעקרון של "קלפים פתוחים", אך אינו משנה את עקרונות היסוד של סדר הבאת הראיות. לעומת זאת, דחיית עיון הנתבע בראיות התובע למועד שהוא מאוחר להגשת ראיות הנתבע הוא סטייה מעקרונות היסוד של סדר הבאת הראיות ומהעיקרון היסודי לפיו הנתבע מציג את ראיותיו לאחר התובע. על פי הפסיקה, סטייה מעקרון יסודי זה הנוגע לסדר הבאת הראיות אפשרית היא, אך היא תעשה במקרה חריג בו קיימת הצדקה מיוחדת וממשית לסטות מהעקרון של סדר הבאת הראיות. וכך נפסק בעניין פלוני:

"ייתכן שאין לשלול לחלוטין את האפשרות לדחות את מועד הגשתה של ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת ראיות הנתבע (וראו, למשל: רע"א 2037/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' מרון (16.3.2004), שבו דחה בית משפט זה בקשת רשות ערעור ב'גלגול שלישי' על דחיית מועד הגשת ראיה מטעם התובע עד לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע, מבלי לדון בסוגיה לגופה), אולם ראוי להותיר אפשרות זו למקרים חריגים ביותר שבהם קיימת הצדקה מיוחדת לסטות מסדר הבאת הראיות. זאת שכן אין דין דחיית העיון בהקלטה עד למועד הגשת הראיות כדין דחיית הגשת ההקלטה כראיה לאחר מועד הגשת הראיות. בעוד שדחייה מן הסוג הראשון אינה משנה את סדר הבאת הראיות במשפט, הרי שדחייה מן הסוג השני הופכת את סדר הבאת הראיות." (הדגשות הוספו – א.א.)