סע"ש 2889-11-14 יונה נ' עיריית בני ברק

זוהי תביעה למתן פסק דין הצהרתי הקובע, כי פיטוריו של התובע אשר שימש כמנהל בית הספר "סמינר הרב יונה" נעשו שלא כדין, משיקולים פוליטיים, מנימוקים זרים ובניגוד לתקנון שירות עובדי הוראה וכי התובע הינו בעל קביעות כעובד הוראה. בהמשך לכך ביקש התובע כי בית הדין יורה על החזרתו לעבודה כעובד הוראה וכמנהל, וכי יורה על תשלום שכרו לשנות הלימודים תשע"ד ותשע"ה כעובד הוראה קבוע. כסעד חליפי ביקש התובע להתיר לו לפצל סעדיו, ולאפשר לו בעתיד להגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת בגין פיטוריו שלא כדין, אי עריכת שימוע ופיצויי פיטורים.

רקע עובדתי תמציתי

1.התובע איש חינוך בעל תעודת הוראה ותואר ראשון ושני בחינוך. התובע נעדר רישיון הוראה.

2.בתחילת שנת 2010 בחן התובע היתכנות הקמת תיכון לבנות בעיר בני ברק. בשל העובדה כי הנתבעת מפעילה בעצמה את מוסדות החינוך בעיר כבעלות פורמאלית, פנה התובע למספר גורמי חינוך בעיר בכדי לברר את הנדרש להקמת בית ספר תיכון לבנות בעיר.

3. מאגף החינוך בעירייה נמסר לתובע כי ככל ויוכיח דרישה להקמת בית ספר תיכון לבנות בעיר וככל שיצליח להציג רישום של מספר תלמידות מתאים, הרי שהנתבעת תסייע לו בדבר.

4.ואכן בשנת הלימודים תשע"א, התקבל התובע לעבודה על ידי העירייה במעמדה כרשות חינוך, כמנהל בניסיון, וזאת בהסתמך על פוטנציאל רישום לבית הספר ואישור משרד החינוך לרבות סמל מוסד.

5.יצוין כי במגזר החרדי בו עסקינן נודעת חשיבות רבה להיבט ההלכתי רבני. רבנים מפורסמים וידועי שם פורסים חסותם על בתי הספר השונים, וללא הכוונתם נמנעים הורים מרישום לבתי ספר אלה.

לפיכך פנה התובע לרב מרדכי גרוס מרבני העיר בני ברק אשר נתן את ברכתו וניאות לפניית התובע ליתן הכוון לבית הספר באמצעות וועדה רוחנית שתלווה את בית הספר. בהמשך הקים את בית הספר הקרוי על שמו "סמינר הרב יונה".

6.בין השנים תשע"א- תשע"ג שימש התובע כמנהל בית הספר כאשר בכל שנה, לקראת חודש מאי זומן התובע לשימוע בדבר כוונה לשקול סיום העסקתו הזמנית " לאור חוסר וודאות בכל הנוגע לכמות השעות העתידיות אם וככל שתאושר לבית הספר על ידי משרד החינוך לשנה"ל הבאה".

התובע בחר שלא לטעון בכתב ואף לא ביקש, כפי שהתאפשר לו, להתייצב לשימוע בעל פה.