לנסקי ואח' נ' מועדון אתלטיקה קלה מכבי ראשל"צ

האם פוטרו התובעות מעבודתן במועדון האתלטיקה הקלה מכבי ראשון לציון לאחר תקופת עבודה ממושכת? או שבחרו להתפטר על מנת לעבור להתאמן במועדון אחר שהציע להן תנאים משופרים? והאם הן זכאיות להפרשי שכר מינימום? אלה הן השאלות המרכזיות שבהן עלינו להכריע במסגרת פסק דין זה.

התשתית העובדתית

התובעות, אם וביתה, הינן שתיהן מבכירות האתלטיקה הקלה בישראל. התובעת 2 (להלן: אירנה) מחזיקה עד היום במספר שיאי ישראל וזכתה מספר פעמים באליפות ישראל בריצות למרחקים קצרים. התובעת 1, ביתה (להלן: אולגה), זכתה אף היא מספר פעמים באליפות ישראל בריצות למרחקים קצרים.

הנתבעת, מועדון אתלטיקה קלה מכבי ראשון לציון, היא עמותה ללא כוונת רווח שנוסדה בסוף שנת 1998 בהתאם לחוק הספורט, התשמ"ח-1988 והיא פועלת לקידום האתלטיקה הקלה. הנתבעת הוקמה על ידי מתנדבים, ונוהלה בהתנדבות עד ינואר 2015, שאז החלה לכהן בה מנהל בשכר.

אירנה הועסקה בנתבעת מיום 1.4.01 ועד ליום 31.8.16. בתחילת ההתקשרות בין הנתבעת לאירנה היתה אירנה אתלטית מן המניין. לאחר מכן, החל משנת 2008 החלה לאמן את ביתה אולגה (התובעת 2) במקביל להמשך היותה אתלטית. בשנת 2013 חדלה אירנה להתחרות כאתלטית, והמשיכה להיות מועסקת בנתבעת כמאמנת במשרה מלאה, ובכלל זה כמאמנת של בתה אולגה.

אולגה הועסקה בנתבעת מיום 1.1.08 ועד ליום 31.8.16. במועד תחילת העסקתה היא הייתה בת 15 בלבד, תלמידת תיכון, והתאמנה אימוני ערב בלבד. עם סיום לימודיה ושירותה הצבאי, עברה להתאמן אימונים כפולים, בוקר וערב.

במהלך שנת 2014 הושעתה אולגה מתחרויות על ידי איגוד האתלטיקה, בשל חשד לשימוש בחומרים אסורים. בתקופה זו הנתבעת מימנה עבור את ההוצאות המשפטיות שהיו לה מול האיגוד.

לאורך השנים לא נחתמו בין הצדדים הסכמי עבודה בכתב. עם זאת, ביום 22.9.15, ובעקבות תחילת העסקתו של מנהל בשכר ונסיון "לעשות סדר" בכל הנוגע לזכויות עובדי הנתבעת (ראו סעיפים 17 ו- 18 לתצהיר בייטלר), נחתמו בין התובעות לנתבעת הסכם העסקה לתקופה קצובה לתקופה שבין 1.9.15 ועד ליום 31.8.16, כל תובעת ותנאיה שלה (הסכמי העבודה נספחים א' ו-ב' לתצהיר בייטלר).

ביום 27.7.16 שלח ב"כ התובעות מכתב למנהל הנתבעת. במכתבו ציין כי הנתבעת אינה מקיימת את החוזה מול התובעות, בכך שאינה משלמת להם את כל זכויותיהן. יתרה מכך, בהתייחס לאולגה נכתב כי נוכח העובדה שלא הוצעה לה הצעה לחידוש החוזה עד לאותו מועד, היא רואה עצמה כמפוטרת במועד סיום החוזה לתקופה קצובה, קרי ביום 31.8.16. בנוגע לאירנה, נכתב כי נוכח העובדה שההצעה לחידוש החוזה שהוצעה לה כוללת הורדה בהיקף המשרה ממשרה מלאה לחצי משרה, הרי שהדבר מהווה הרעת תנאים לה היא מתנגדת, וכי היא רואה עצמה כמפוטרת ולחלופין כזכאית להתפטר בדין מפוטרת במועד סיום החוזה, ביום 31.8.16.

יאיר בייטלר, מנהל הנתבעת, שלח מכתב תגובה ולפיו הנתבעת שילמה את כל זכויות התובעות וכי היא תשמח להמשיך להעסיקן. כן כתב כי לאירנה הוצע להמשיך לעבוד במשרה מלאה, הכוללת בתוכה את אימון אולגה ואימון אתלטיות נוספות, ולחלופין הוצע לה להמשיך בחצי משרה בה היא מאמנת רק את האתלטיות האחרות ולא את אולגה, אולם היא לא השיבה להצעות.

ההתקשרות בין הצדדים הסתיימה ביום 31.8.16.