סע"ש 28160-03-16 ס.ב. נ' אוניברסיטת בן גוריון

מבוא

1.כתשע שנים עבדה ס.ב. באוניברסיטת בן גוריון, כעובדת ארעית, אשר חוזה העבודה שלה התחדש משנה לשנה. במעמד של עובדת ארעית היא לא היתה זכאית לקביעות, וההסכם הקיבוצי לא חל עליה. כדי לצאת מהמעגל האין סופי הזה, הגישה מועמדות למכרז בו זכתה והפכה להיות עובדת בניסיון. לאחר כשנה בתפקיד, הגישה שוב מועמדות למכרז בתפקיד אחר ונבחרה. כאן לאחר שנת ניסיון אחת, הוארכה תקופת הניסיון בשנה נוספת. בתום שנתיים בתפקיד, הוחלט שלא לתת לה קביעות ולסיים את עבודתה באוניברסיטה, לאחר 13 שנות עבודה.

2.בתיק שלפנינו מתעוררות שאלות הקשורות בתוקפן של הוראות בהסכם הקיבוצי, החל באוניברסיטה ונוגעות למעמדם של עובדים ארעיים, עובדים בתקופת ניסיון, והאם תקופת ניסיון של שנתיים הנדרשת לצורך קבלת קביעות, היא בתפקיד מסוים או בכלל באוניברסיטה. עוד נידרש לשיקולים שעמדו ביסוד ההחלטה שלא לתת קביעות, ובכלל זה גם לאופן שבו האוניברסיטה נוהגת בעובדים בתקופת ניסיון.

על כל אלו ויותר מכך, נדון בהמשך. טרם נבוא לשם, נפרוש את התשתית העובדתית וטענות הצדדים.

רקע עובדתי

3.התובעת הינה ילידת 1974, אם לשלושה ילדים.

4.הנתבעת הינה מוסד מוכר להשכלה גבוהה, בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח – 1958 (להלן – הנתבעת או האוניברסיטה).

5.התובעת החלה את עבודתה בנתבעת בשנת 2004 בתפקיד של מתאמת בחינות בבית הספר לרפואה בינלאומית. מעמדה של התובעת היה של עובדת ארעית. התובעת חתמה על חוזה מיוחד להעסקת עובד על חשבון תקציב מחקר בשכר כולל (נספח 5 לתצהיר מר חגי חורש – מנהל מחלקת משאבי אנוש סגל מנהלי וטכני (להלן – חורש)). בהמשך הוארך חוזה ההעסקה מידי שנה (נספח 6 לתצהיר חורש).

6.בשנת 2013 התובעת התמודדה במכרז לתפקיד "רכזת לענייני פרסים ומלגות" במזכירות האקדמית. בתפקיד זה, שהיה תקני, בתום תקופת ניסיון בת שנתיים, ניתן היה לקבל קביעות. התובעת זכתה במכרז והחלה לעבוד ב-4.4.2013 למשך תקופת ניסיון בת שנה. מכתב המפרט את תנאי העבודה של התובעת צורף כנספח 10 לתצהיר חורש.

לקראת תום 2013 התובעת התמודדה במכרז חיצוני לתפקיד "מתאמת לענייני רישום" במדור רישום. בינואר 2014 התובעת התבשרה כי זכתה בתפקיד והחלה לעבוד בו. בתום שנת הניסיון הראשונה בתפקיד, הוארכה תקופת הניסיון בשנה נוספת עד ליום 5.2.2016 (המכתב צורף כנספח 11 לתצהיר חורש).