סע"ש 27981-07-13 קון נ' וש טלקנל בע"מ

זוהי החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים שנתבקשה על ידי התובע בהליך העיקרי.

המבקש מבקש לגלות את תלושי השכר של עובדי המשיבה "במעמדו של התובע" וכן את תלוש השכר של מר אלכסנדר אברבוך, עובד לשעבר במשיבה. לטענתו מסמכים אלו נחוצים לשם בירור הפלוגתא בקשר לגובה שכרו והאם נכונה טענת הנתבעת, המשיבה דכאן, כי התמורה ששולמה למבקש בגין עבודתו היתה גבוהה משמעותית מהתמורה אותה היה מקבל כעובד מן המניין.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה היא הסכימה לגלות רשימה חסויה של עובדים הכוללת את נתוני שכרם והיקף משרתם ויש בכך בכדי לספק מענה לדרישותיו של המבקש. כמו כן נטען כי תלושי השכר המבוקשים חוסים תחת הגנת הפרטיות, חשיפתם תביא לפגיעה בצדדים שלישייים ובכל מקרה אין לגלותם.

לאחר עיון בטענות הצדדים ובהלכה הפסוקה מצאתי כי הדין עם המשיבה כפי שיבואר להלן.

תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 מעגנת את הסמכות של בית הדין למתן צו לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו... לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

העקרון המנחה לעניין מתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים הוא "גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת" (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' עוז, (14.5.2008)), תוך איזון בין עקרון זה וניהול ההליך ב"קלפים גלויים" לבין אינטרסים נוספים ונוגדים. אופיו של אותו איזון נקבע כדלקמן: "כנגד עקרון הגילוי ניצבים ערכים של יעילות הדיון; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד-המגלה; ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים, ובכללם הגנה על פרטיותם. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" (ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005)).

על בית הדין לבחון את נסיבות המקרה לאור של מבחן כפול - ראשית, מבחן רלבנטיות צר ורחב, קרי קיומה של "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (המבחן הצר) ומידת תרומתו של הגילוי ליעילות הדיון בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (המבחן הרחב); (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק, (28.03.2007)). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות יש להמשיך ולבחון את האינטרסים הנוספים המצדיקים את מניעת הגילוי או צימצומו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות, תוך עריכת האיזון המתאים בכל מקרה לגופו ותוך בחינת חלופות לעניין הגילוי (רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, (15.10.2008); בר"ע 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank (Suisse) SA (7.03.2013)).

ברי כי במקרה דנן, כי המסמכים המבוקשים על ידי המבקש רלוונטיים להליך ולבירור הפלוגתאות. גילויים של מסמכים אלו עשוי לשפוך או על המחלוקת המרכזית שבין הצדדים שעניינה מעמדו של המבקש. אולם, המבקש טוען כי הוא נזקק לשמות העובדים עצמם בשל "פערי שכר המנחים וחשיבות מאפיינים אישיים של כל עובד לצורך קביעת גובה שכרו". אין בידי לקבל טענה זו. אם ישנם פערי שכר המבוססים על מאפיינים אישיים של כל עובד ועובד, מה תועלת תהיה לו למבקש מהשוואה זו? הרי גלויים של תלושי השכר אמורים לבסס את הטענה לפיה עובדי המשיבה השתכרו ברמות שכר הדומות לזו שקיבל המבקש. אם השונות היא כה גדולה עד שנדרשים שמות העובדים עצמם והפרטים האישיים, הרי שאין כלל מקום להשוואה כזו.