סע"ש 27471-01-14 ואח'

1.המבקשת 1 הינה התובעת והמשיב הינו הנתבע בסע"ש 32035-10-13 (להלן: "תביעת אטורה"). המשיב הינו התובע והמבקשים הינם הנתבעים בסע"ש 27471-01-14 (להלן: "תביעת שטרית").

החלטה זו עניינה סדר הבאת הראיות בתביעות אלו, משהדיון בהן אוחד בהחלטה מיום 14.2.2016.

2.בקצרה – טרם הגשת הבקשה לאיחוד הדיון על ידי המבקשת, הגיש המשיב בקשה למתן הוראות להגשת תצהירים וקביעת מועדי דיון לשמיעת התיק בתביעת אטורה. המבקשת טענה בתגובתה כי קביעת מועדי דיון הינה מוקדמת לנוכח בקשת איחוד הדיון, אשר בינתיים כבר הוגשה על ידה. כן צוין בה כי ככל שיאוחד הדיון, יתבקש בית הדין להורות על השלמת טיעונים בנושא סדר הבאת הראיות לנוכח טענה שהעלתה- כי טענות המשיב בכתב ההגנה מהוות "הודאה והדחה" המצדיקה את היפוך נטל הראיה בתביעת אטורה וכיוצא בזה הגשת תצהיר המשיב, תחילה. המשיב השיב לתגובה והתנגד לה. במקביל, בתביעת שטרית, נדונה בקשת המשיב לתקן את כתב תביעתו בהתאם להחלטה אשר ניתנה בבר"ע (ארצי) 59941-11-14. לאחר שאוחד הדיון בשתי התביעות כאמור ולאחר שהותר למשיב לתקן את כתב תביעתו– הגישו הצדדים בקשה מוסכמת ולפיה טיעונים לעניין "סדר ניהול ההליכים" יוגשו בתוך 30 יום לאחר המצאת אחרון כתב הטענות בשתי התביעות. זאת על מנת לקיים דיון בעניין לאחר שמלוא טענות הצדדים יהיו כבר פרושות בפניהם ובפני בית הדין.

3.המבקשים, בהודעתם בעניין סדר ניהול ההליכים, לאחר שעמדו בקצרה על טענות הצדדים בשתי התביעות, טוענים כי המשיב לא הכחיש בכתב הגנתו בתביעת אטורה כי הכספים המפורטים בכתב התביעה הגיעו אליו ולמקורביו או הוצאו על ידו. אלא, לטענתם, הוצגו על ידו "שלל סיפורים עובדתיים" על מנת להצדיק זאת. לטענת המבקשים מתקיימות הנסיבות המנויות בסעיף 159 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 אשר חלה בענייננו מכח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה לעניין היפוך סדר הטיעון מקום שבו יש הודיה בעובדות. כיוון שבתביעת שיטרית ממילא על המשיב להגיש את תצהיריו תחילה וכן לאור העובדה שאותן טענות שבכתב ההגנה של המשיב מבססות את זכות תביעתו נגד המשיבים, יש להורות כי תצהירי המשיב יוגשו תחילה. על כן, נתבקש כי בשני ההליכים המאוחדים, יגיש תחילה המשיב תצהירי עדות ראשית וחוות דעת מטעמו ולאחר מכן יוגשו תצהירי עדות ראשית וחוו"ד מטעם המבקשים. כן טענו המבקשים כי הם מסכימים לכך כי תצהירי תשובה מטעם המשיב לטענות "מפתיעות" של המבקשת בלבד, יוגשו לאחר מכן.

4.המשיב התנגד לבקשה. לטענתו, עצם הבקשה להיפוך נטל הראיה מלמדת על כך כי המבקשים הבינו כי אין בסיס לתביעת אטורה. נטען כי על מנת להפוך את סדר הבאת הראיות מסיבה של "הודאה והדחה" יש צורך בכך שהנתבע יודה בכל עובדות העילה. המשיב סקר בתגובתו כיצד לטענתו עולה מכתבי הטענות וכן מהליכים אשר התקיימו בתיק עד כה כי הוא אינו מודה "ולו בקמצוץ" מטענות אטורה בתביעתה וכי אדרבא – התגלעו בין הצדדים מחלוקות עובדתיות סבוכות. כן נטען כי לנוכח ההאשמות החמורות אשר מועלות כנגדו בתביעת אטורה והפן הפלילי הנטען בה, נטל ההוכחה על המבקשים הינו "כבד שבעתיים". לפיכך, סבור המשיב כי יש להורות על כך כי בנקודת זמן אחת תגיש המבקשת את התצהירים בתביעת אטורה והמשיב את תצהיריו בתביעתו כנגד המבקשים. לאחר מכן יוגשו יחדיו תצהירי עדותו הראשית בתביעת אטורה ותצהירי המבקשים בתביעת שטרית. כך לטענתו ישמר השוויון הדיוני באופן הדדי. יצוין כי הצדדים העלו טענות רבות נוספות אולם אלו שהובאו לעיל הינן העיקריות שבהן.

5.בהמשך הגישו המבקשים בקשה למחיקת תגובת המשיב לעניין סדר הבאת הראיות מהסיבה כי על פי ההסכמה הדיונית היה עליו להגיש את טיעוניו במועד אשר הוסכם עליו בבקשה המשותפת אשר הוגשה שכן לא מדובר בבקשה מטעם המבקשים המצריכה תגובה אלא בטיעון בשאלת סדרי הדין.

מאחר שעסקינן לא רק בשאלת סדר הבאת הראיות לנוכח איחוד הדיון בתיקים אלא גם בבקשה להיפוך סדר הטיעון בשל טענה להודיית המשיב בעובדות, מאחר שבכל מקרה, תוכן הדברים בטיעוני המבקשים היה מצדיק העברה לתגובת המשיב, הרי שאין מקום למחיקת התגובה.

6.אשר להיפוך סדר הבאת הראיות, בטענה ל"הודאה והדחה" –

המבקשת הגישה כנגד הנתבע תביעה על סך של 12,509,733 ₪, במסגרתה הוטלו עיקולים על כספי המשיב בסך של 1.2 מיליון ש"ח. עיקר התביעה הינה להשבת כספים בגין נטילת שכר שלא כדין לטענת המבקשים, במהלך השנים 2002 ועד 2013. כן נטען להשבת כספים בגין תשלומים לבני משפחה ומקורבים, בגין החזרי נסיעות לחו"ל אשר היו לטענת המבקשים נסיעות פרטיות ולא נסיעות עבודה, בגין החזרי הוצאות אשר לא היו הוצאות אירוח בחו"ל כפי שהציג המשיב אלא רכישות פרטיות, בגין הוצאות אש"ל ומשיכת החזרים כפולים, החזר הוצאות אשר הוצגו על ידי המשיב כ"מתנות ללקוח בחו"ל ורכישות פרטיות אחרות של המשיב. הטענות אשר מועלות כנגד המשיב הינן למעילה מתמשכת באופן שיטתי בכספי אטורה בהיותו מנכ"ל החברה ותוך ניצול מעמדו כגון בשל היותו בעל זכות חתימת יחיד בשם התובעת ובשל האמון שניתן בו על ידי בעלי השליטה והדירקטורים האחרים. נטען כי על רקע הפרת אמונים "שאין חמורה ממנה" הוחלט לפטר את המשיב לאלתר וללא פיצויים פיטורים. יצוין כי ממידע שנמסר במסגרת ההליך על ידי הצדדים לבית הדין, המבקשת אף הגישה תלונה במשטרה כנגד המשיב על מעשים אלו (לאחרונה, כך עלה מהודעה שהגיש המשיב, תיק החקירה נסגר).