סע"ש 27265-08-13 מרדכי נ' מודיעין אזרחי בע"מ

לפניי בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים, שיפורטו להלן.

בתגובתה לבקשה טענה המשיבה כי כל המסמכים הרלוונטיים הועברו למבקש ואילו המסמכים הנוספים המבוקשים על ידו אינם רלוונטיים והבקשה לקבלם היא בבחינת "מסע דיג" אסור. המשיבה התנגדה באופן פרטני לגילוי המסמכים השונים שפורטו בבקשה כשאת חלקם טענה כי כבר מסרה לידי המבקש וחלקם, לטענתה, אינם נמצאים ברשותה.

בתשובתו לתגובת המשיבה, טען המבקש להשתק פלוגתא על שום החלטה שניתנה בעניין אחר בבית דין זה בקשר לבקשה לגילוי ולעיון במסמכים, תוך שהמשיבה היא צד לאותו הליך. כמו כן פירט המבקש בתשובתו את המסמכים שטרם הועברו על ידי המשיבה.

ראשית יצוין כי על המקרה הנדון לא חל השתק פלוגתא כטענת המבקש וזאת משום שענייננו אינו זהה לעניין שנדון בסע"ש 27297-08-13 ואף המסמכים המבוקשים במקרה דנן אינם זהים למסמכים אליהם מתייחסת ההחלטה בתיק הנ"ל, ולכן המקרה דנן אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסיקה אליה הפנה המבקש, לשם הקמתו של השתק פלוגתא.

כידוע, תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991, מעגנת את סמכותו של בית הדין ליתן צו לגילוי ולעיון במסמכים למען יעילות הדיון ו"משחק בקלפים גלויים" כאשר מבחן הרלוונטיות הוא זה שעומד לנגד עיניו של בית הדין בבואו להכריע בבקשה מעין זו (בר"ע 11778-02-14 בתיה גלאון - Canadianbroadcast Corporation (5.03.2014)).

מבחן הרלוונטיות הוא למעשה מבחן כפול - צר ורחב, קרי קיומה של "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (המבחן הצר) ומידת תרומתו של הגילוי ליעילות הדיון בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (המבחן הרחב) (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (28.03.2007)). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות יש להמשיך ולבחון את האינטרסים הנוספים המצדיקים את מניעת הגילוי או צימצומו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות, תוך עריכת האיזון המתאים בכל מקרה לגופו ותוך בחינת חלופות לעניין הגילוי (רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, (15.10.2008); בר"ע 54124-06-12 הורסיו דיוינסקי - HSBC Private Bank (Suisse) SA(7.03.2013)).

לעניין האיזון בין זכות המבקש לגילוי מסמך רלוונטי לבין הזכות לפרטיות, נקבע בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י (21.9.2010), כי ככלל, יש להעדיף את הוראות תקנה 46(א) ולאפשר את גילוי המסמכים בכל הקשור לפרטיותו של בעל דין; אולם, אם בזכות לפרטיות של צדדים שלישיים עסקינן, הרי שיש ליתן משקל משמעותי לזכותם לפרטיות ולכן על בית הדין לתור אחר חלופות אחרות. ככל שחלופה אחרת אינה בנמצא, יש לצמצם את הפגיעה בפרטיות כך שיגולה רק מה שהכרחי להליך ורק מה שעולה במישרין מטענות הצדדים.

במקרה הנדון מצאתי כי יש לקבל את הבקשה ביחס לחלק מהמסמכים, משהם רלוונטיים להליך ואף יועילו לקידומו, ולדחות אותה ביחס למסמכים אחרים:

• דוחות הביקורת: לטענת המבקש, המקובלת עליי, ישנה רלוונטיות וחשיבות לאותם דוחות אשר מבססים את הטענה בדבר התנהלות שיטתית של המשיבה בכל הנוגע להפרת זכויות עובדים. דוחות הביקורת אינם מערבים צד שלישי ועניינם קשור קשר הדוק לנשוא המרכזי הנדון בהליך זה, ולפיכך על המשיבה לגלותם.