סע"ש 2723-08-15

1.לפנינו בקשה לצווים הצהרתיים זמניים שבתמצית מבוקש בהם כי בית הדין יכריז כי הליך הפיטורים של המבקש לא היה תקין, מטעמים רבים המפורטים בבקשה.

בכלל זה נטען כי דרך קבלת ההחלטות על סיום ההעסקה לא היתה תקינה מבחינת הפורום המחליט, כי ההחלטה על סיום ההעסקה התקבלה טרם השימוע, כי נפל פגם בהחלטה מאחר שהופעל לחץ כבד על מנכ"ל המשיב שלא היה מעוניין בסיום העסקתו של המבקש, כי במכתב סיום ההעסקה נזכרה סיבה שלא נזכרה בכתבי השימוע או בכתבי הטענות של המשיב ולמבקש לא ניתנה הזדמנות להתגונן מפניה וכן כי התנהלות המשיב לאחר מתן מכתב סיום העבודה היתה שרירותית, בריונית, פוגענית ובדרך שיש בה לפגוע בשמו הטוב של המבקש, בכבודו ובמוניטין המקצועי שלו.

2.להלן בתמצית הרקע העובדתי והדיוני הרלוונטי להחלטה זו –

א.המבקש שימש במשך כחמש שנים כיועץ משפטי של המשיב.

ב.המשיב הוא תאגיד מים הפועל מכח חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א – 2001, שהוקם בשנת 2004 כתאגיד המים של העיר פתח תקווה. בשנת 2010 התאגיד הפך לתאגיד המים של שלוש רשויות – פתח תקווה, אלעד וכפר ברא.

ג.עו"ד לינצר נתן שירותי ייעוץ משפטי למשיב מייסודו ועד שלהי שנת 2010.

ד.המבקש, שקיבל בשנת 2003 את רישיון עריכת הדין שלו, התקשר עם עו"ד לינצר בשנת 2008 ומאותה עת גם הוא טיפל בענייני המשיב.

ה.ההתקשרות בין המשיב ובין עו"ד לינצר הגיעה לסיומה וביום 5.4.11 המבקש החל לעבוד כיועץ משפטי של המשיב.

ו.בהקשר זה נוסיף כי בין עו"ד לינצר ובין הצדדים להליך זה התעורר סכסוך ונוהלה בוררות בפני כב' השופט בדימוס מנהיים, שהסתיימה בפסק בוררות שניתן בשלהי אוגוסט 2015.

ז.ביום 12.7.15 המבקש זומן לשימוע. במכתב צוין כי הפסקת העבודה נשקלת על רקע הצורך בצמצום עלויות שהביא להחלטה בדבר שינוי ארגוני שבכללו תבוטל משרת היועץ המשפטי הפנימי של המשיב, כך שהייעוץ המשפטי יינתן על ידי עו"ד חיצוניים.

עוד צוין כי למשיב נודע שבמהלך חודש פברואר 2015 המבקש ביצע באופן עצמאי וללא קבלת האישורים המתאימים שינויים בתקנון התאגיד והוספת סעיפים הנוגעים לתפקיד היועץ המשפטי של המשיב, כאשר בכך פעל בניגוד עניינים ופגע באמון בינו ובין המשיב.

ח.מיום 16.7.15 התובע הציג אישורי מחלה, כאשר תחילה הציג אישור מחלה ל – 32 ימים.

ט.ביום 2.8.15 הגיש המבקש בקשה לסעד זמני שעיקרו בקשה למנוע את קיום ישיבת השימוע שנקבעה ליום 2.8.15.

י.ביום הגשת הבקשה לבית הדין, ניתנה החלטה לפיה אין עילה שלא לקיים את השימוע במועדו ודיון במעמד הצדדים התקיים ביום 11.8.15.

יא.בדיון הראשון בבית הדין, הצדדים הגיעו להסכמות לגבי מסמכים שיועברו לעיון המבקש ועניינים נוספים בקשר לשימוע, לרבות הסכמה כי לא תתקבל כל החלטה בעניינו של המבקש לפני יום 1.9.15, לאור הצהרת המבקש כי פסק הבוררות אמור להינתן עד סוף חודש אוגוסט.

יב.למעשה, קוימו שלוש ישיבות שימוע – ביום 3.8.15, 6.8.15 וביום 16.8.15.

יג.ביום 30.8.15 המבקש הגיש בקשה שניה לסעדים זמניים וגם בה ביקש למנוע את סיום הליך השימוע.