סע"ש 27149-06-16

בפני בקשה לעיכוב הליכים ולהעברת הסכסוך לדיון בפני הוועדה הפריטטית לפי מנגנון יישוב סכסוכים הקבוע בסעיפים 75-76 להסכם הקיבוצי הכללי בענף הבנייה מיום 29.6.15 (להלן: "הסכם 2015").

1.ביום 13.6.16 הגיש המשיב תביעה לתשלום בגין פגיעה בזכויות בעבודה, בהן זכויות שמקורן בהוראות חוק ובהוראות ההסכמים הקיבוציים בענף הבנייה. לטענתו, עבד אצל המבקשת החל מחודש 6/13 ועד לסיום עבודתו בחודש 10/15.

2.ביום 11.7.16 הגישה המבקשת את הבקשה שבפני. לטענתה, כמעסיקה בענף הבניה החברה בהתאחדות בוני הארץ, חל עליה הסכם 2015 המסדיר פעילותה של הוועדה הפריטטית לצורך יישוב חילוקי דעות בנושאים המוסדרים בהסכם. על כן, על הצדדים להביא תחילה את עניינם בפני הוועדה הפריטטית טרם בירור בפני בית הדין לעבודה. לפיכך יש להורות על עיכוב ההליכים בתיק ולהורות על הארכת המועד להגשת כתב ההגנה.

3.לעמדת המשיב בתגובתו מיום 13.7.16, ועל פי פסיקת בית הדין הארצי בפרשת אסום (בר"ע 65681-12-15), אין בהוראות סעיפים 75-76 להסכם 2015 כדי לחייבו בפנייה למנגנון השיפוט הפנימי בטרם פנייה לבית הדין, על אחת כמה וכמה כאשר יחסי העבודה הסתיימו טרם כניסת הסכם 2015 לתוקפו. לשיטתו של המשיב, גישת בתי הדין מעדיפה את ההתדיינות בבית הדין על פני העברתו לוועדה הפריטטית וזאת מאחר שהוועדה "נטולה כל סמכות". המשיב הוסיף וטען כי בין הצדדים ישנן מחלוקות הנוגעות לזכויות קוגנטיות, אשר אינן ניתנו לוויתור, אין להעבירן להכרעת בורר ואף אינן יכולות לשמש נושא להסכם בין הצדדים, על כן הוועדה הפריטטית אינה מוסמכת לדון בהן, וגם מכאן שאין לחייבו בפנייה לוועדה הפריטטית.

4.בענייננו, בניגוד לטענת המשיב, הסתיימה עבודתו בחודש 10/15, דהיינו, לאחר כניסת הסכם 2015 לתוקפו. לפיכך, על פי הוראות סעיפים 75-76 להסכם 2015 החל על המשיב, עליו למצות תחילה את ההליכים באמצעות מנגנון השיפוט הפנימי הקבוע בהסכם 2015 ולפנות לבירור עניינו בפני הוועדה הפריטטית.

יודגש בעניין זה, כי אין בהכרעתנו זו כדי לפגוע בזכות הגישה של המשיב לערכאות שכן, משתוצאת ההליך בפני הוועדה הפריטטית היא פרי הסכמה בלבד ומטרתה הסדרת הסכסוך בטרם פנייה לערכאות, תהא הדרך פתוחה בפני המשיב, ככל שימצא לנכון, לפנות לבית הדין לאחר מכן.

זאת ועוד, הוראות ההסכם הקיבוצי קובעות סד זמנים קצר לבירור המחלוקת שבין הצדדים וכך תקופת הבירור בפני הוועדה הפריטטית ואף 7 ימים שלאחריה, לא יבואו בחשבון תקופת ההתיישנות.

טענת המשיב באשר ל"גישת בתי הדין" המעדיפה, לעמדתו, את ההתדיינות בפני בית הדין, אינה מדוייקת. בפרשת גוטליב (ע"ע 9847-04-14) קבע בית הדין הארצי כי אין לפרש את המנגנון הקבוע בסעיף 76 להסכם הקבוצי הקודם משנת 2010 ככופה פנייה לוועדה הפריטטית. בהמשך לפסיקה זו נחתם הסכם 2015 אשר במסגרתו הוסדרה סמכות הוועדה הפריטטית כמנגנון וולונטרי לבירור מחלוקות. גם פסיקת בית הדין הארצי בפרשת אסום שאליה מפנה המשיב חוזרת על קביעתו בפרשת גוטליב ואף קובעת כי בהסכם 2015 "עוגנה החובה למיצוי ההליך לפני הוועדה הפריטטית בטרם פנייה לבית הדין לעבודה" (שם, בפס' 8; ראו הסבר מפורט לעניין זה גם בהחלטת בית דין זה בסע"ש 54189-08-15 מוסא בו אלגראיש - אשטרום הנדסה ובניה בע"מ, ניתן ביום 6.1.16, וכן סע"ש 50817-10-15 יוסף עמרו - א.ש. אפיק בע"מ, ניתן ביום 24.1.16).

אעיר גם כי מרבית ההחלטות שאליהן מפנה המשיב בסעיפים 5-8 לתגובתו, עוסקות בעובדים אשר העסקתם הסתיימה בטרם כניסת הסכם 2015 לתוקפו, ומכאן שאף לטעמי, לא ניתן לחייב עובדים אלה בפנייה לוועדה הפריטטית לשם מיצוי הליכים קודם לפנייתם לבית הדין (זאת כפי שכבר צוין בהחלטות בית הדין מיום 30.3.16 בסע"ש 11357-02-16 ובסע"ש 6401-02-16). באשר להחלטת הרשמת פלד, מדובר על עובד שהעסקתו הסתיימה בחודש 8/15, אשר קבעה, שלא כדברי המשיב, כי בהתאם להסכמות הצדדים להסכם 2015, יועבר הסכסוך לדיון בפני הוועדה הפריטטית וכי ההליכים בתיק יעוכבו.