סע"ש 26781-10-14 ואח' יעקב שמיר נ' יוסי כהן ואח'

פתח דבר

1. בתיקים שבכותרת הגישה המדינה הודעה לפי סעיף 7ב לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין או הפקודה), על קיומה של חסינות עובד ציבור לפי סעיף 7א לפקודה ובקשה לדחות את התביעות כנגד הנתבעים, כולם עובדיה בתקופות הרלבנטיות.

התובע מצדו הגיש בכל התיקים בקשות לקבוע כי לא מתקיימים ביחס לכל אחד מהנתבעים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לפקודת הנזיקין. החלטה זו עניינה אפוא בשאלה האם יש לקבל את הודעות המדינה, לדחות את התביעות כנגד הנתבעים ולראות את התובענות כאילו הוגשו נגד המדינה.

לנוכח זהות הסוגיות העולות מן הבקשות ולמצער, הזהות המהותית ביניהן, ניתנת החלטה זו במאוחד.

רקע 

2. על פי העולה מהחומר הרב שהונח על שולחני התובע היה עובד הקריה למחקר גרעיני (להלן: קמ"ג) משנת 1984 ועד לפרישתו ביום 31.5.2012. בתקופת עבודתו בקמ"ג שימש התובע טכנאי במדור מחשבים במחלקת האלקטרוניקה שביחידה לאלקטרוניקה חשמל ובקרה (להלן: יחידת בימ"ם).

3. דומה שפרישתו של התובע מעבודתו בקמ"ג לא התנהלה על מי מנוחות. כך ומאז שנת 2013 התנהלו ומתנהלים בין התובע לעובדיה של הקריה או למדינה הבאה בנעליהם, הליכים משפטיים רבים (9 עד מועד כתיבת שורות אלה). ההליכים שבפנינו הם חלק ממסכת התדיינות מתמשכת זו. נטעים כי מלכתחילה התנהלו כל ההליכים שבכותרת בבית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע. אולם בראשית שנת 2016 הועברו לבית דין זה, על פי החלטת כבוד נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן (ראו: המ"ד 34710-12-15; המ"ד 20123-12-15).

4. לשם הבהירות נפרט בתכלית הקיצור את מהות התביעות על פי סדר הגשתם הכרונולוגי לבית הדין.

[א] הליך סע"ש 26781-10-14 (להלן: עניין יוסי כהן) – בהליך זה הנתבע הוא מר יוסי כהן מי ששימש במועד הרלבנטי לתביעה כמנהל יחידת בימ"ם. התביעה עוסקת בנזקים נטענים שהסב מר כהן לתובע בדרך של מניעת קידומו המקצועי, על אף הצטיינותו לאורך השנים וכן בכפייה ואיומים, נסיון לתפירת תיק פלילי או בטחוני, ניהול קונספירציה עם הנהלת קמ"ג להטלת חרם ונידוי, השפלה, הוצאת דיבה, התנכלות אישית ועוד. סכום התביעה עולה על מיליון שקל, אולם הועמד לצרכי אגרה על 550,000 ₪.

[ב] הליך סע"ש 22128-05-15 (להלן: עניין אוחנה) – הנתבע בהליך זה הוא מר אמנון אוחנה, מי ששימש במועד הרלבנטי כמנהל מחלקת אלקטרוניקה ביחידת בימ"ם. על פי טענת התובע, לאחר שחשף מחדלים מנהלתיים וביטחוניים של מר אוחנה ביחידת הבימ"ם שינה זה את יחסו כלפיו. בכלל זה גרם להטלת חרם ונידוי כלפיו; נטרל אותו מעבודה משך שנתיים; השליך ציוד אישי ומקצועי שלו; הושיב אותו בחדר שאינו ראוי לשמש מקום עבודה - "צינוק" כלשון התובע; הטה מכרז; הוציא דיבתו ואף זייף מסמך שנערך ביום 23.7.2009 ושכותרתו "התייחסות לסיכום שיחה עם יעקב שמיר" עליו כביכול חתום גם הממונה הישיר, מר אורי גורדון, והכולל המלצה שלא לקדמו (להלן: מסמך 7/2009). התביעה הועמדה לצרכי אגרה על 212,000 ₪.

[ג] הליך סע"ש 21922-09-15 (להלן: עניין גורדון) – הנתבע בהליך זה הוא מר אורי גורדון, מי ששימש כראש מדור מחשבים ביחידת בימ"ם עד לפרישתו בחודש 8/2009, והיה מנהלו הישיר של התובע. התביעה עוסקת בקשר האפשרי של מר גורדון למסמך 7/2009. ככל שיש למר גורדון קשר למסמך זה שהתובע סובר שתוכנו שקרי, הרי שהדבר מהווה הוצאת דיבה ולשון הרע, הונאת הנהלת הקמ"ג והעברת מידע כוזב אליה וכן תרם לבידודו והשפלתו. התובע העמיד את תביעתו לצרכי אגרה על 150,000 ₪.

[ד] הליך סע"ש 51832-10-15 (להלן: עניין רודניק) הנתבע בהליך זה הוא עו"ד אריה רודניק, מי ששימש בתקופה הרלבנטית לתביעה וממשיך לשמש גם כיום כיועץ המשפטי של קמ"ג. בכתב התביעה טוען התובע כי התנהלותו הבלתי חוקית של עו"ד רודניק, בפרט במוערבותו בהליך משמעתי שננקט כנגד התובע ושהוביל לפרישתו מהעבודה בקמ"ג הסבה לו נזקים אותם עמד בלמעלה מחצי מליון שקל. נזקים אלה כוללים הוצאת דיבה ולשון הרע; גרימת עגמת נפש; העלאת טענה כוזבת על כך שהטריד את רעייתו של עובד אחר; הטלת חרם ונידוי ועוד. התביעה הועמדה לצרכי אגרה על 220,000 ₪.

5. כאמור בפתח הדברים בכל התיקים הגישה המדינה הודעה המכירה בחסינות הנתבעים ככל שהדברים נוגעים לתביעות הנזיקין נגדם. התובע מצדו מבקש לקבוע כי לא מתקיימים התנאים להכרה בחסינות פעולות הנתבעים על פי הוראות פקודת הנזיקין.

טענות המדינה בהודעות החסינות

6. הודעות החסינות הוגשו על ידי פרקליטת מחוז דרום (אזרחי), עו"ד אורית קוטב, לה הואצלה, על ידי היועץ המשפטי לממשלה, הסמכות למסור הודעה לבית המשפט המכירה במעשהו של עובד מדינה כמעשה העומד בתנאי חסינות עובד הציבור כקבוע בסעיף 7א לפקודת הנזיקין.

עו"ד קוטב מונה את המסמכים שעמדו בפניה טרם מתן הודעותיה הכוללים את התייחסות הקמ"ג לכתבי התביעה, התייחסות הנתבעים לכתבי התביעה, מסמכי התביעות עצמם ומסמכים מתוך התיק האישי של התובע בקמ"ג.

בהמשך עומדת עו"ד קוטב על השתלשלות הדברים שהובילה לפרישתו של התובע מעבודתו בקמ"ג ובכלל זה על מערכת יחסים עכורה ששררה בשנים האחרונות לעבודת התובע בינו לבין מנהליו. על פי האמור בהודעה התובע נהג לפנות, חדשות לבקרים, במכתבי תלונה לגורמים שונים בתוך הקמ"ג ומחוץ לה (לעיתים בדרך של שליחת מכתב לכתובת פרטית), הנוגעים לאי שביעות רצונו מכך שלא קודם, לביקורת על התנהלות עובדים בכירים בקמ"ג ועוד. הדברים הגיעו לידי כך שנערך לתובע, בתחילת שנת 2012, לבקשת מר כהן, ברור משמעתי. בסוף הברור הוחלט להעניש את התובע בקנס כספי ובהשעיה בת שבוע ימים כמו גם באזהרה בתיקו האישי. אלא שהדברים לא הועילו ומנהל היחידה בה עבד התובע נערך להגשת תלונה נוספת כנגדו. או אז הוחלט לעשות מאמץ להגיע עם התובע לכדי הסדר פרישה וכך היה. הצדדים חתמו על הסדר פרישה שנכנס לתוקפו בסוף חודש 5/2012. אלא שגם לאחר פרישתו הוסיף התובע לפנות בתלונות ודרישות שרובן ככולן נדחו. משכך פנה ל'אפיק המשפטי' והחל מגיש תביעות אישיות כנגד נושאי משרה בקמ"ג ובכיריה. לשיטת המדינה התובע איננו מעוניין באופן אמתי בסעד כזה או אחר אלא בפגיעה אישית בעובדי הקמ"ג על מנת להרתיע אותם ולפגוע בעבודה הסדירה של הקמ"ג. הדברים נלמדים ממכלול התביעות שהתובע ממשיך ומגיש. התנהלות שלדעת המדינה מהווה המשך ישיר להתנהלות שהובילה להפסקת עבודתו בקמ"ג.