סע"ש 26408-10-13 . 14 ספטמבר 2014

בפנינו בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף.

התובע, יליד 1979, עבד כמאבטח במערך הביטחון בקונסוליה הבריטית בירושלים (להלן: "הנתבעת"). תקופת העסקתו של התובע היתה מיום 3.7.05 (לטענת התובע) או חודש מאי 2005 (לטענת הנתבעת) ועד לחודש יוני 2013. התובע תובע בתביעתו זו הפרשי שכר בגין גמול שעות נוספות ועבודה בשעות שבת, בסך 161,280 ש"ח.

הנתבעת הגישה בקשה לסילוק על הסף מטעמי חסינות בשל היותה מדינה זרה וכן התיישנות התביעה בחלקה בנוגע לתקופה שמחודש מאי 2005 ועד חודש אוקטובר 2006 בו הוגשה התביעה (לא כולל).

טענות הצדדים

הנתבעת טענה כי בהיותה ריבון זר עומדת לה חסינות מפני תביעה. לטענת הנתבעת חוק חסינות מדינות זרות תשס"ט – 2008 (להלן: "החוק") אינו חל על רכיבי התביעה הנוגעים לתקופת עבודתו של התובע קודם שנחקק חוק החסינות (מיום 5.11.08 או ממועד פרסומו ברשומות ביום 16.11.08), שכן אין תחולה רטרואקטיבית לחוק מהותי. כמו כן טוענת הנתבעת בנוגע לתקופה שלאחר חקיקת החוק, כי יש לה חסינות לפי החוק מתביעת התובע הואיל ולפי הידוע לה הוא אינו תושב ישראל, ועליו להוכיח שמרכז חייו הינו בישראל כדי להיכנס בגדרי סעיף 4 לחוק. כמו כן, התובע הועסק בתפקידי שמירה ובטחון וממילא מדובר בפעולה שלטונית אשר בשונה מפעולה מסחרית, יש לנתבעת חסינות לגביה.

לטענת הנתבעת תביעתו של התובע התיישנה לתקופה שמחודש מאי 2005 ועד לחודש אוקטובר 2006 (לא כולל), שבע שנים קודם להגשת התביעה.

יצוין כבר מעתה כי בכתב הגנתה טענה הנתבעת לשלל עילות נוספות לסילוק התביעה על הסף וביניהן מניעות או השתק וביות בית דין זה פורום בלתי נאות. כמו כן טענה כי יש לסלק התביעה על הסף מאחר שכתב התביעה אינו מגלה עילה והינו טרדני וקנטרני, התובע הפר את כללי סדר הדין ולא צירף לתביעה מסמכים מהותיים וכן העלים עובדות והגישה בחוסר תום לב. הנתבעת נדרשה להגיש בקשתה בכתב בנפרד מכתב ההגנה. מאחר שבבקשתה הנתבעת לא העלתה את מלוא הטענות להן טענה בכתב ההגנה, נראה שזנחה אותן, וממילא לא נתייחס אליהן להלן אלא רק לטענות שנטענו בבקשה לסילוק על הסף.